ש"ך על חושן משפט רמא

►| ש"ך • על שולחן ערוך חושן משפט רמא |◄

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א

(א) הנותן מתנה עיין בתשובת ר"ש כהן ס"ב ש"ס י"ג:

(ב) ר"ד ס"ה כו' משמע כמו דלעיל סי' ר"ד ס"ה לא נקנה המקח מחמת המשכון ה"ה בנותן מתנה והניחו למשכון עליו ל"ק ואע"ג דהעיטור כ' בדין קנין מאמר שני דף ה' סוף ע"ג דקנה מ"מ התוספות והריטב"א פ"ק דקידושין ושאר כל הפוסקים כתבו דלא קנה (ועיין בר"ן פ' שבועות הדיינים ובנ"י פ"ק דמציעא) וכן עיקר:

סעיף ב

(ג) מחל לחברו כו'. עיין בתשובת ר"א ן' חיים ס"ס ע"ז ובתשו' מבי"ט ח"א סימן קי"ג וח"ב סימן כ"ה וסי' צ"ו ושי"ד ועיין בתשו' ר"ש כהן ס"ג סי' קכ"ב וע"ל סי' ר"ב:

(ד) אפילו היה לו שטר כו' וכ"כ בעל העיטור ד' צ"ג ע"ב ע"ש ודוק דל"ת ממוחל לעיל סי' ס"ו ומביא הירושלמי דפליגי בזה ופסק לקולא ולפ"ז הוי ספיק' דדינא ודוק והירושלמי הזה הוא ספ"ק דגיטין דין ד' מחל שטר ר' חנניה ורבי מנא חד אמר מחל וחרנא אמר לא מחל עד דמכר ליה שטרו ע"כ עי' ברשד"ם סי' רל"ה ורע"ח ובתשו' ר"א ן' חיים סי' ע"ז:

סעיף ג

(ה) המוחל לחבירו כו' נ"ל דהכא שייך ל' מחילה לפי שכשיטול מה שירצה בלא רשות יהיה לו תביע' עליו ושפיר מחל ליה התביעה משא"כ כשיש לו חפץ ביד חברו וחברו אינו רוצה ליטלו שלא מדעתו א"כ איך שייך לומר מחול לך ומה תביעה יש לו עליו שימחול לו ועוד אפשר לומר דכאן מיירי שיטול נכסים והנותן עצמו לא ידע מה שיטול הן הממון הן כמה מטלטלים וכל זה דלא כהסמ"ע (זה מצאתי בכתביו שכתב בימי חורפו):

סעיף ד

(ו) י"א כו' עיין בתשו' ר"י לבית לוי סי' נ"ב:

סעיף ו

(ז) הנותן מתנה כו' ע' בתשובת ר"מ אלשיך סי' ל"ג:

(ח) אבל אם אינה מחזירה כו' עיין בא"ע סי' ל"ח וברא"ש פרק י"נ ובא"ע סימן ק"מ בתשובת הרא"ש ובספר ש"י וב"ח בטא"ע וצ"ע ודוק עיין בריב"ש סי' שמ"א:

(ט) לא קצב לו זמן ע"ל סימן קי"א סי"ז [סי"ט] ועיין בא"א דף צ"ז צ"ח:

סעיף ז

(י) בתנאי בגיטין כו'. ונ"ל דהאומר ע"מ להחזיר יכול לתת אף דמיה וכ"כ בתשובת הרא"ש הביאו טא"ע סי' כ"ח ועיין בתשו' רא"ן ששון סימן ס"ג שכ' שהריב"ש חולק בזה ועיין בהרא"ש פ' לולב הגזול:

סעיף ט

(יא) כל הנותן מתנה כו' עיין בתשובת מהרא"ן ששון סימן קי"ח:

סעיף י

(יב) האומר לחבירו עיין בתשובת מבי"ט ח"א סימן מ"ב: