רשב"ם על ויקרא ד

<< · רשב"ם על ויקרא · ד · >>

(ב). אשר לא תעשינה: בכל חייבי כריתות שהם בלא תעשה פירשו חכמים בכריתות ובהוריות חוץ מפסח ומילה שהם מצות עשה:
מאחת מהנה: פירשו חכמים מקצת של אחת מהנה כגון שם משמעון:

(ג). לאשמת העם: חכמים דרשו הרי משיח כציבור בהוריות, אך לפי הפשט משמע לפי שבכהנים נאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, וכל שכן כהן גדול שהוא מומחה לרבים, אם הכהן המשיח יחטא בהוראתו גם להחטיא את העם עמו, והקריב על חטאתו וגו':

(יב). אל שפך הדשן: דכתיב בצו את אהרן והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה:

(יז). את פני הפרכת: לפי הפשט את פני פרכת הקדש, פרכת המבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים, ומה שפרש שם פרכת הקדש משמע שיהיו ההזאות כנגד אמצעית הפרוכת מבחוץ שכנגד ארון הקודש שמבפנים:

(כב). אשר נשיא יחטא: כמו ואשר ניתן כתר מלכות בראשו, כמו וכתר מלכות אשר נתן בראשו:
מצות ה' אלקיו: כלומר אם ירא שמים הוא ולא במזיד אלא בשוגג:

(כג). או הודע: כמו אם הודע, כך רגילין לפרש, ואני אומר ואשם או הודע אליו על ידי אחרים:

(כה). מזבח העולה: החיצון, ולא על הפנימי כמשיח וציבור:

(לה). כאשר יוסר חלב הכשב: חלבו האליה תמימה לעומת העצה: