רשב"ם על דברים ב

(ג). צפונה: לצד ארץ ישראל כי בדרום ארץ ישראל הלכו במדבר:

(ד). היושבים בשעיר: לא אלה הם אותן אדום שיצאו בחרב לקראת ישראל, שהרי באלה כתיב כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר, אבל אדום לא מכרו כלום וכתב בהם ויט ישראל מעליו:^[1]
וייראו מכם: מגזרת וישבו וידעו ויאמרו, אבל ויראו את ה' וידעו כי שמי ה' מגזרת ואמרו והלכו וכולם להבא הם:

(ה). כי לא אתם לכם מארצם: וכן כתב במואב אל תצר את מואב, וכן בבני עמון אל תצורם כל האזהרות הללו הוצרך משה להודיע עכשיו פן ירך לבבם לאמר אם רצון הקב"ה לתת לנו נחלה ויכולת בידו, למה לא הוריש לנו אלה האומות שעברנו דרך עליהם, לכך הודיעם עכשיו שהקב"ה לא חפץ בדבר שהרי נתנה הקב"ה להם כדכתיב בכלם כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, כי לבני לוט נתתי את ער ירושה וגם בעמון כי לבני לוט נתתיה ירושה, לכבוד אברהם שקרוביו היו כאשר עשה ישראל, וגם כתב משה להודיע לישראל שלא ידאגו כלום, אם לאומות הללנו נתן נחלה לכבוד אבותינו כל שכן שיקיים לישראל לתת להם נחלת עמים שנשבע לאבות:

(ז). לא חסרת דבר: כשאין מקום לקנות מזונות סיפק צרכך בלא כסף ובלא מחיר, ובמקום שמצאת ליקח הספיק לך לקנות:

(יד). והימים אשר הלכנו מקדש ברנע: ממקום שילוח מרגלים שלשים ושמנה שנה כי בשנה שנייה שלח מרגלים:
אנשי המלחמה: בני עשרים שנה יוצאי צבא:^[2]

(יט). כי לבני לוט: בשביל שהיה נכדו של אברהם וכל שכן אתם שבני אברהם אתם:

(כ). ארץ רפאים תחשב אף הוא: כמו רפאים שניתן לאברהם בין הבתרים שכתב שם את החתי ואת הפרזי ואת הרפאים, אף היא נחשבת כרפאים ואע"פ כן נפלו לפניהם ונצחום וכל שכן שאתם תירשון:
תחשב: אבל לא נקראת ארץ רפאים כי אם ממלכת עוג בבשן שכתב בה לפנינו ההוא יקרא ארץ רפאים, כלומר הוא רפאים שנא' בין הבתרים ולכך ירשום ישראל:

(כג). כפתורים היוצאים מכפתו השמידום וישבו תחתם: אף אתם תדעו כי הקב"ה ינחילכם את אשר נשבע לאבותיכם:

(כד). והתגר בו: כמו והתגרה:

(כט). והמואבים היושבים בער: אבל בשאר מואבים כתב בהן אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, וכן בני עשו היושבים בשעיר כמו שפירשתי למעלה, אבל בני עשו הקרויים אדום יצאו לקראתם בחרב ויט ישראל מעליו ויסובו את הר שעיר ימים רבים:

^ [זהו פירוש רבינו, אבל לי הצעיר אין נראין דבריו בזה כי בני עשו היושבים בשעיר הם הם אדום כי לא מצינו להם יישוב כי אם בהר שעיר ושמם הוזכר במקומו בכל קריה, ומה שקשה לרבינו כאשר עשו לי בני עשו אינו עונה כי אם על מה שאמור למעלה אוכל בכסף תשבירני כאשר עשו לי בני עשו שלא לקחנו מאתם שום דבר כי אם במכר, כמו שאמור בעניין אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו וגו', אבל אכל תכרו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם, וכן עשיתם כמו שצוה הקב"ה כנט שהא' כאשר עשו לי בני עשו, דרך סיבתם את הר שעיר שלח משה אל מלך אדום להניחם לעבר דרך ארצו אל ארץ ישראל, ולדבר הזה לא שמע אליהם שלא רצה שיכנסו כלם יחד בארצו פן ישחיתו את הארץ, ולפיכך ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה, ולפיכך ויש ישראל מעליו, אבל מקום מקום היו קונים משלהם דרך הליכתם ממה שהיו צריכים, וזהו האמת והישר:]
^ [ואני הצעיר אומר אנשי המלחמה היו אותם שנאמר בהם ויעפילו לעלות אל ראש ההר, כמו שאמר ותחגרו איש את כלי מלחמו ומשה אמר להם אל תעלו ואל תלחמו וכן ביהושע הוא אומר כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היוצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול ה' אשר נשבע להם לבלתי הראותם את הארץ אשר וגו', ולפיכך קורא אותם אנשי המלחמה ואינו אומר אנשי מלחמה סתם, כי אם אנשי המלחמה הידועים לנו שעברו על פי הקב"ה אבל על הנשארים שנלחמו עם סיחון ועוג אינו קורא אותם אנשי המלחמה כי על פי הקב"ה נלחמו ואותם נכנסו לארץ כי לא היו בני עשרים בעת המלחמה הראשונה בשנה השנייה כשנשלחו מרגלים:]

[1] [זהו פירוש רבינו, אבל לי הצעיר אין נראין דבריו בזה כי בני עשו היושבים בשעיר הם הם אדום כי לא מצינו להם יישוב כי אם בהר שעיר ושמם הוזכר במקומו בכל קריה, ומה שקשה לרבינו כאשר עשו לי בני עשו אינו עונה כי אם על מה שאמור למעלה אוכל בכסף תשבירני כאשר עשו לי בני עשו שלא לקחנו מאתם שום דבר כי אם במכר, כמו שאמור בעניין אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו וגו', אבל אכל תכרו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם, וכן עשיתם כמו שצוה הקב"ה כנט שהא' כאשר עשו לי בני עשו, דרך סיבתם את הר שעיר שלח משה אל מלך אדום להניחם לעבר דרך ארצו אל ארץ ישראל, ולדבר הזה לא שמע אליהם שלא רצה שיכנסו כלם יחד בארצו פן ישחיתו את הארץ, ולפיכך ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה, ולפיכך ויש ישראל מעליו, אבל מקום מקום היו קונים משלהם דרך הליכתם ממה שהיו צריכים, וזהו האמת והישר:]

[2] [ואני הצעיר אומר אנשי המלחמה היו אותם שנאמר בהם ויעפילו לעלות אל ראש ההר, כמו שאמר ותחגרו איש את כלי מלחמו ומשה אמר להם אל תעלו ואל תלחמו וכן ביהושע הוא אומר כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היוצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול ה' אשר נשבע להם לבלתי הראותם את הארץ אשר וגו', ולפיכך קורא אותם אנשי המלחמה ואינו אומר אנשי מלחמה סתם, כי אם אנשי המלחמה הידועים לנו שעברו על פי הקב"ה אבל על הנשארים שנלחמו עם סיחון ועוג אינו קורא אותם אנשי המלחמה כי על פי הקב"ה נלחמו ואותם נכנסו לארץ כי לא היו בני עשרים בעת המלחמה הראשונה בשנה השנייה כשנשלחו מרגלים:]

[1]

[2]