רש"י על שמות טז כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על שמותפרק ט"ז • פסוק כ"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יג • יד • טו • טז • יז • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כח • כט • לא • לב • לג • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


שמות ט"ז, כ"א:

וַיִּלְקְט֤וּ אֹתוֹ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר אִ֖ישׁ כְּפִ֣י אׇכְל֑וֹ וְחַ֥ם הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְנָמָֽס׃


"וחם השמש ונמס" - הנשאר בשדה נמוח ונעשה נחלים ושותין ממנו אילים וצבאים ואומות העולם צדין מהם וטועמין בהם טעם מן ויודעין מה שבחן של ישראל (מכילתא) פשר לשון פושרין ע"י השמש מתחמם ומפשיר

"ונמס" - דישטנפרי"ר (צו גיין צו שמעלצען) ודוגמתו בסנהדרין בסוף ד' מיתות