לדלג לתוכן

רש"י על קהלת ד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על קהלתפרק ד' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


קהלת ד', א':

וְשַׁ֣בְתִּֽי אֲנִ֗י וָאֶרְאֶה֙ אֶת־כׇּל־הָ֣עֲשֻׁקִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נַעֲשִׂ֖ים תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֣ה ׀ דִּמְעַ֣ת הָעֲשֻׁקִ֗ים וְאֵ֤ין לָהֶם֙ מְנַחֵ֔ם וּמִיַּ֤ד עֹֽשְׁקֵיהֶם֙ כֹּ֔חַ וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מְנַחֵֽם׃


"ושבתי אני ואראה" - ברוח הקדש

"את כל העשקים" - הנעשים עשוקים בגיהנם במעשים אשר נעשים

"תחת השמש" - תחת חליפיה של התורה

"והנה דמעת העשקים" - בוכים על נפשותם העשוקות ביד מלאכי משחית ואכזרים וכן הוא אומר (תהלים פד) עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו אלו יורדי גיהנם ואף מקרא זה כך נדרש בספרי

"ומיד עושקיהם כח" - עושקיהם מכריחים ותוקפים אותם בכח