לדלג לתוכן

רש"י על עזרא ו ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על עזראפרק ו' • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • יז • יח • יט • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עזרא ו', ט':

וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין ׀ לַעֲלָוָ֣ן ׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א חִנְטִ֞ין מְלַ֣ח ׀ חֲמַ֣ר וּמְשַׁ֗ח כְּמֵאמַ֨ר כָּהֲנַיָּ֤א דִי־בִירֽוּשְׁלֶם֙ לֶהֱוֵ֨א מִתְיְהֵ֥ב לְהֹ֛ם י֥וֹם ׀ בְּי֖וֹם דִּי־לָ֥א שָׁלֽוּ׃


"ומה חשחן" - ומה שיהיו חוששין

"ובני תורין" - בני בקר ואילים וכבשים לעולות לאלהי השמים

"וחנטין" - לסלתות

"ומלח" - לקרבנות

"ויין" - לנסכים

"ושמן" - למנחות כאשר יאמרו הכהנים אשר בירושלים יהי נתון להם דבר יום ביומו

"די לא שלו" - בלא דיחוי שנ"צ דישטורבי"ר בלע"ז