רש"י על יחזקאל כא לו
<< | רש"י על יחזקאל • פרק כ"א • פסוק ל"ו |
• ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְשָׁפַכְתִּ֤י עָלַ֙יִךְ֙ זַעְמִ֔י בְּאֵ֥שׁ עֶבְרָתִ֖י אָפִ֣יחַ עָלָ֑יִךְ וּנְתַתִּ֗יךְ בְּיַד֙ אֲנָשִׁ֣ים בֹּעֲרִ֔ים חָרָשֵׁ֖י מַשְׁחִֽית׃
"אפיח עליך" - לשון נפיחת אש במפוח
"אנשים בוערים" - מנהיגין עצמן בשגעון לחבל ולהשחית
"חרשי משחית" - אומנין לקטלא (זה ימים רבים שפירשתי פרשה זו כאשר כתוב למעלה עכשיו אני רואה בשינוי לשונות שבה שאין הנביא מדבר אלא על החרב) לתת אותך אל צוארי חללי רשעים וגו' השב אל תערה וגו' אפיח עליך וגו' אינו נופל ל' זה אלא על מתכת וכן חרשי משחית ונראה בעיני שעל נבוכדנאצר נאמרה נבואה זו וכן משמע הנבא ואמרת כה אמר ה' אלהים על בני עמון ועל חרפתם כלומר (שחרפתי שמחרפים היו) על נבוכדנצר (בשביל נבוכדנצר) שבני עמון מחרפי' את ישראל על שהחריב' נבוכדנצר
"חרב חרב פתוחה" - חרב נבוכדנצר הכפול' לצאת בשני הדרכים על ירושלם ועל בני עמון כמו בפרשה העליונה הרי פורענות לבני עמון
"בחזות לך שוא בקסם לך כזב" - אתה סבור כי על ידי קסמיך של הבל ושוא וכזב אתה מצליח שחרבך נתונה אל צוארי חללים הרשעים שבא יומם בגזרה מלפני בעת תשלום את קיצם
"השב אל תערה" - כלומר העת יבא שתשוב אל תערה ותקבל החרב פורענותה מיד מלכי מדי ואז אפיח עליך באש עברתי ותהיה נתונה ביד נפחי' שוטים שהם חרשי משחית שיבואו לחדדך ולמורטך כאשר מאז וישחיתוך