רש"י על יחזקאל כא יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על יחזקאלפרק כ"א • פסוק י"ז | >>
ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל כ"א, י"ז:

זְעַ֤ק וְהֵילֵל֙ בֶּן־אָדָ֔ם כִּי־הִיא֙ הָיְתָ֣ה בְעַמִּ֔י הִ֖יא בְּכׇל־נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מְגוּרֵ֤י אֶל־חֶ֙רֶב֙ הָי֣וּ אֶת־עַמִּ֔י לָכֵ֖ן סְפֹ֥ק אֶל־יָרֵֽךְ׃


"והילל" - לשון יללה

"כי היא" - החרב תהיה בעמי ובכל נשיאיהם ושריהם

"מגורי אל חרב" - קבוצות עמים באים לחרב היו סביבות עמי כן ת"י מגורי לשון אוגר בקיץ בן משכיל (משלי י) אגרה בקציר (משלי ו) נהרסו ממגורות (יואל א) העוד הזרע במגורה (חגי ב) ומנחם חברו לשון יראה כמו ויגר מואב (במדבר כב)

"לכן ספוק אל ירך" - לנהי ולקינה