מ"ג יחזקאל כא יז
<< · מ"ג יחזקאל · כא · יז · >>
כתיב:
זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך.
מנוקד:
זְעַק וְהֵילֵל בֶּן אָדָם כִּי הִיא הָיְתָה בְעַמִּי הִיא בְּכׇל נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל מְגוּרֵי אֶל חֶרֶב הָיוּ אֶת עַמִּי לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ.
עם טעמים:
זְעַ֤ק וְהֵילֵל֙ בֶּן־אָדָ֔ם כִּי־הִיא֙ הָיְתָ֣ה בְעַמִּ֔י הִ֖יא בְּכׇל־נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מְגוּרֵ֤י אֶל־חֶ֙רֶב֙ הָי֣וּ אֶת־עַמִּ֔י לָכֵ֖ן סְפֹ֥ק אֶל־יָרֵֽךְ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"כי היא" - החרב תהיה בעמי ובכל נשיאיהם ושריהם
"מגורי אל חרב" - קבוצות עמים באים לחרב היו סביבות עמי כן ת"י מגורי לשון אוגר בקיץ בן משכיל (משלי י) אגרה בקציר (משלי ו) נהרסו ממגורות (יואל א) העוד הזרע במגורה (חגי ב) ומנחם חברו לשון יראה כמו ויגר מואב (במדבר כב)
"לכן ספוק אל ירך" - לנהי ולקינהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"והילל" - מלשון יללה
"מגורי" - ענין קבוץ ואסיפה כמו אוגר בקיץ (משלי י)
"אל חרב" - כמו בחרב וכן ואל הארון (שמות כה)ור"ל ובהארון
"את עמי" - עם עמי
"ספק" - ענין הכאה כמו ויספוק את כפיו (במדבר כד)
"ירך" - הוא צד האדם
מצודת דוד
"מגורי אל חרב" - אנשים מאוספים בחרב היו עם עמי להכות בהם ולכן הכה בכף על הירך דרך צער ואבל
"זעק והילל" - זעק בקול ועשה יללה כי החרב ההיא תהיה בעמי ואף היא תהיה בכל נשיאי ישראל הם השרים והמושליםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מגורי". מענין מגור ופחד:
"ספק". כבר בארתי (ירמיה ל"א) שהספוק המורה על הכאת כף משתתף עם ספק מענין ספק. שבא בדבר שהיה מסופק בו תחילה ונתחדשה לו ידיעה:
<< · מ"ג יחזקאל · כא · יז · >>