רש"י על ויקרא יד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ויקראפרק י"ד • פסוק ד' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • כ • כא • כג • כח • לד • לה • לו • לז • מ • מא • מג • מד • מה • מו • נז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


ויקרא י"ד, ד':

וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְלָקַ֧ח לַמִּטַּהֵ֛ר שְׁתֵּֽי־צִפֳּרִ֥ים חַיּ֖וֹת טְהֹר֑וֹת וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תוֹלַ֖עַת וְאֵזֹֽב׃


"חיות" - (חולין קמו) פרט לטרפות

"טהורות" - פרט לעוף טמא לפי שהנגעים באין על לשון הרע (חולין קמ ערכין טו) שהוא מעשה פטפוטי דברים לפיכך הוזקקו לטהרתו צפרים שמפטפטין תמיד בצפצוף קול

"ועץ ארז" - לפי שהנגעים באין על גסות הרוח

"ושני תולעת ואזוב" - מה תקנתו ויתרפא ישפיל עצמו מגאותו כתולעת וכאזוב

"עץ ארז" - מקל של ארז

"ושני תולעת" - לשון של צמר צבוע זהורית (ב"מ כט)