רש"י על הגדה של פסח
פירוש המיוחס לרש"י על הגדה של פסח.
הא לחמא עניא - למה קרו לה עניא לפי שהיא עשיריה האיפה דגמרי לה מעומר שהיא עשירית האיפה, דכתיב ביה והעומר עשירית האיפה הוא (ויתן) [והוא] מנחת עני שנאמר בו ואם לא תשיג ידו וגו' [עשירית האיפה וגו'] ועוד מסולת נקיה הוא, אלא ודאי שהוא כשיעור מנחת עני:
כל דכפין ייתי ויכול - צריך אדם שיהיה רעב ערב הפסח, כדי שיאכל מצה לתאבון, כדאמרינן בערבי פסחים דרבא הוה שתי חמרא בכל מעלי יומא דפסחא כי היכי דגריר לבא טובא:
כל דצריך - שכל אדם יעשה עצמו כמו שצריך לאחרים לגבי פסח:
השתא הכא - עכשיו אנו בכאן, לשנה הבאה בארעא דישראל (שכן אמר להם משה ואמרתם זבח פסח הוא לה'), וכן השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין.
ואומרים פיסקא זו בלשון תרגום, לפי שאין מוזגין בה את הכוס, אבל כשרוצים לומר מה נשתנה שאומר בה שבכל הלילות אנו שותין בין יושבין ובין מסובין וכו' ובפסקא הא לחמא אין מרימין את הכוס, לפיכך אין מוזגין בה את הכוס. [וי"א למה הוא] בלשון ארמי, כדי שלא יבינו רוחות הטומאה מה שאומרים כל דכפין ייתי ויכול [שלא] יכנסו לבית.
ויש טועים בסדר הפסח שמתחילים בקערה עצמה לומר הא לחמא עניא ומסלקים הבשר מתוך הקערה כשמגביה אותה, וראיתי לרבי שאינו נוהג כך אלא מסלק את הקערה כמות שהיא ומניחה על השולחן בקרן זוית, ואם יש שם תינוק ישאל מה נשתנה הלא כל הלילות אנחנו אוכלין מה שלפנינו בקערה, ועכשיו (הוא) מסולק. ולאחר שיאמר הא לחמא קודם שיאמר מה נשתנה, מביא הקערה אצלו ואומר מה נשתנה:
שבכל הלילות וכו' - והלילה הזה כולו מרור. וא"ת [וכי בלילה הזה אין אנו] אוכלין שאר ירקות כגון תבשיל ודבר אחר והכרפס [שאנו מברכין] עליהם בורא פרי האדמה, אלא זה הוא טעמו ופירושו של דבר כל מה שאנו אוכלין בלילה הזה אפילו ירקות מתוקים, חשובים מרור שעשה לנו כד"א וימררו את חייהם בעבודה קשה וגו' ומה שאנו אוכלים בשאר הלילות אפילו מרור הוא מתוק, וסמוך לזה פסוק טוב ארוחת ירק ואהבה שם וגו'. יש גורסין חייבים לטבל וטעות הוא בידם כדאמרינן בפסחים חיובא לדרדקי שהרי הנער שאל כל אלו הדברים [פירוש שהיו גורסין אין אנו חייבים לטבל, חיובא וכו', כן אמרו בערבי פסחים וז"ל אמר רב ספרא אטו חיובא לדרדקי, אלא אמר רב ספרא הכי קתני אין אנו מטבילין וכו' כלומר משום הכירא דתינוקות ע"ש]:
קישורים חיצוניים
[עריכה]
הגדה של פסח עם עשרה פירושים, וילנא תרל"ה 
באתר היברובוקס