רש"י על דברי הימים א טז לה
<< | רש"י על דברי הימים א • פרק ט"ז • פסוק ל"ה |
• ב • ג • ד • ו • ז • ח • י • יא • יב • טו • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כו • כז • כח • כט • לא • לב • לד • לה • לז • לח • לט • מא • מב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִמְר֕וּ הוֹשִׁיעֵ֙נוּ֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֔נוּ
וְקַבְּצֵ֥נוּ וְהַצִּילֵ֖נוּ מִן־הַגּוֹיִ֑ם לְהֹדוֹת֙ לְשֵׁ֣ם קׇדְשֶׁ֔ךָ
לְהִשְׁתַּבֵּ֖חַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ׃
"ואמרו הושיענו" - בסוף המזמור (תהלים קו) שמדבר למעלה בשביה וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם וכתיב אחריו ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם ועכשיו נופל לומר הושיענו ה' אלהינו וקבצנו מן הגוים כאשר עשית להם ובתהילים אין כתיב ואמרו כי אם הושיענו כי כן נופל לומר ולכך אמר דוד כשהביא הארון ב' מזמורים הללו ומפורש בב"ר לפי שהפרות כששרו אמרו שני מזמורים הללו (עיין ע"ז כד:) רבי שמואל בר נחמני אמר וישרנה הפרות מה שירה אמרו הודו לה' קראו בשמו רבי אליעזר אמר שירו לה' כל הארץ וגו' לפיכך תקנם דוד לאמרם לפני הארון מזמור אחד שחרית ומזמור אחד ערבית מפי רבינו אלעזר בר משולם ז"ל: