רש"י על בראשית רבה/עט/ו
| רש"י על בראשית רבה • פרשה עט | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח •
ויחן את פני העיר. התחיל לחנן פנים שבעיר התחיל משלח להם דוריות התחיל מעמיד להם הטליסין ומוכר בשוק בזול:
רבי שמעון בן יוחאי עשה שלש עשרה שנה טמון במערה הוא ובנו:
אוכלים חרובין דגרודא. גרועין עד שהעלה גופן חלודה. בסופא נפיק יתיב ליה על פום דמערתא חמא חד צייד צייד צפרין וכד הוה רבי שמעון שמע ברת קלא אמרה מן שמיא דימוס רחמים בלשון יון:
הות פסגא. היתה בורחת והולכת ולא היתה נלכדת בפח וכד הוה שמע בת קלא דאמרה ספיקולא לשון הריגה כמו ספקלטור:
הות מיתצדא. נלכדה בפח:
אמר צפור מבלעדי שמיא לא מיתצדא על חד כמה וכמה נפש בר נש:
נפק ואשכח מילייא משדכן. דברי גזרתו שקטים:
אמר ליה בריה אבא כל הדא טבתא עבדת לן טבריא ולית אנן מדכין יתה מן קטוליא שלא להטריח הכהנים להקיף:
מה עבד נסב תורמוסא והוה מקצץ תורמוסיה ושדי קציצתיה. חתיכות שהיה לוחש עליה וקטילא סלוק ואינון מדדין ומפקי נושאין ומוציאים וכל מקום שלא היה שם טומאה תורמוס עומד הוא ומציין אי זה מקום טומאה ואי זה מקום טהור עד זמן דדכי יתה מן קטוליא:
בלילה קם חד עם דארע אית דאמרין מן הדין שוקא דרגונא ואית דאמרין מן הדין שוקא דסקאי נסב חד קטולא וטמריה בצפרא אמר להון אמריתו דדכי בר יוחאי טבריה אתון חמון הדין קטילא אתא וקם ליה על גביה אמר גוזר אני על זה שטמנו לשם דקאים דירבע כלומר שירבץ ויפול וימות ועל הדין דרבוע יקום על המת שיקום והוה כך:
סלק ושבת בביתיה ועבר בהדין מגדל צבעיא ושמע קליה דנקאי ספרא אמר לא אמרתון דדכי בר יוחאי לטבריה אמרי אשכחן חד קטיל אמר יבא עלי אם אין בידי הלכות כשער ראשי על טבריה שהיא טהורה חוץ מזה ומזה ואלו לא היה בידי תשובה ומסורת מזה ומזה ואתה לא היית עמנו במנין נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות:
עבר בהדא בקעתא דבית נטופה חמא חד בר נש קאי ומלקט ספיחי שביעית אמר לאו ספיחי שביעית הן אמר ליה ולא אתה הוא שהתרת אמר ליה ואין חבירי חלוקין עלי בתמיה פרצת גדרן של חכמים ופורץ גדר ישכנו נחש וכן הות ליה: