רש"י על בראשית רבה/מט/ט
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה מט | >>
• א • ב • ח • ט • י •
חלילה לך. אמר רבי יודן בריה הוא לך דבר חיצון חולין הוא לך חילול הוא לך מכבודך:
אמר ר' אחא חלילה חלילה שתי פעמים חילול שם שמים. חילול שם שמים יש בדבר שלא יאמרו באי עולם כך הוא אומנתו שמאבד את הדורות במכת אכזריות איבד דור אנוש ודור המבול ודור הפלגה אינו מניח אומנתו לכך כפול חלילה לך בתנחומא מפורש דבר זה:
מעשות דבר זה אין כתיב כאן אלא מעשות כדבר הזה:
לא היא ולא דכוותה. כיוצא בה:
ולא דפחיתא מינה. ולא שפחותה ממנה:
אברהם נטל עליה שכר איוב נענש. לפי שאברהם אמרה בישוב הדעת בלשון יפה נטל עליה שכר:
איוב אמרה פגה. בוסר. כמו פגי אמרה ששיניו של אדם קהות בהן שאמרה בלשון כפירה:
והקב"ה אמר והיה כצדיק כרשע. כך השיבו יתלה לרשעים בשביל הצדיקים וודאי הייתי תולה לרשעים בשביל הצדיקים אלא אינם צדיקים אלא נכלי רמאים הם כמו בנכליהם:
זקני אשמה היו. סבין דבהתא חרפה כמו מבושיו תרגומו בהתתיה:
צרף מעשיהם. אם יחסרון מעשה הצדיקים צרף מעשיהם הטובים אי אפשר שלא יהא בהם שנים ושלשה דברים טובים:
לא אתה הוא צדיקו של עולם. צרף זכותך עמהם ויעלו למנין חמישים:
בשר ודם תולין לו אנקליטים ויועצים. אומרים לו אי אפשר לעשות מפני דוכוס מפני איפרכוס: