רש"י על בראשית רבה/טז/ד
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה טז | >>
• ב • ג • ד • ה • ו •
ונהר יוצא מעדן. ממקום שהעדן יוצא:
פישון. זה בבל:
ננסא. קורטא. קיטע. פושכא:
הוא הסובב את כל ארץ החוילה. שעולה ומקיף את כל ארץ ישראל דכתיב ביה הוחילי לאלהים:
קדמת אשור. אמר רב הונא בשלשה דברים קדמה מלכות יון למלכות הרשעה בנימוסין ובפנקסין ובלשון:
דכתיב ביה הוחילי לאלהים. שמיחלת להקב"ה:
שהיה המן הרשע. שהיה מזרע עמלק שף עמה כנחש שנתחבר עם אחשורוש לפורענותן של ישראל ונחש נקרא גיחון על שם על גחונך תלך ועל זה יסד הפייט גחון גח מבין עכסים (יוצר לפרשת זכור):
בנימוסין. בגזרות בחוקות הגוים מתרגמינן בנימוסי עממיא:
בפנקסין. בשטרות שכל משאם ומתנם והלואתם שעושים ביניהם כותבין בשטר:
ובלשון. שיש להם לשון כנגד עשו:
גרמידא. בלע"ז הכי כתיב בספרים:
רבי הונא בשם רבי אחא כל המלכיות הנקראו לשם אשור על שם שהן מתעשרות מישראל. כך הוא העיקר כמו שמצאתי בויקרא רבה אבל מה דגרסינן רבי הונא בשם רבי אחא כל המלכיות נקראו לשם שיבוש הוא וכן פירושו כל אותן מלכיות שנקרא באותו מקום שיש להם לשם אשור לא נקראו כך אלא על שם שמתעשרות מישראל וכן כל מלכיות שנקרא לשם ננוה בלשון הזה בויקרא רבה עד תכליתה:
להפרע לה. בסוף לעתיד לבא ישכח זכרם: