רש"י על בראשית רבה/ט/ה
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה ט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יג • יד •
בתורתו של רבי מאיר. בספר תורתו:
הנה טוב מות. הדא הוא דכתיב טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו (קהלת י') דשוב אינו חוטא:
אתה הוא שגרמת לאותו שבגן עדן שימות. כך אמר ליה יחזקאל לחירם בשביל שצפה הקב"ה שאתה עתיד לעשות עצמך אלוה לכך קנס מיתה באדם הראשון שתמות אף אתה ותראה מה אחריתך:
אתה הוא שגרמת הכרוב שימות נער רביא. ומפרש במסכת חגיגה כרוב כרביא לכך נאמר את כרוב ממשח הסוכך אתה שגרמת לאותו כרוב שנמדד במדת סיכוכו של עולם שמת:
ממשח. לשון מדה כדמתרגמינן ומדותם ותמשחו זה אדם הראשון שמגיע עד לשמים שהוא סיכוכו של עולם. דבר אחר ממשח הסוכך שנמשך למלך וכי האי גוונא אמר ויניחהו בגן עדן וכתיב וישם שם את האדם אשר יצר היך מה דאת אמר שום תשים עליך מלך (דברים י"ז ט"ו):
סוכך. מלך וכי האי גוונא אמר ימהרו חומתה והוכן הסוכך:
אם בשביל הרשעים נקנסה לו מיתה יגזור על הרשעים וכו':
הוגעתם. לשון יגיעה כך הצדיקים אומרים דיינו עתה במה שיגענו בחיינו לזה גזר מיתה על אדם הראשון. ס"א מפני מה נגזרה מיתה על הרשעים לאו דוקא שדין הוא שיגזור עליהם מיתה אלא מפני שאומר בסוף ומפני מה נגזרה מיתה על הצדיקים התחיל לומר גזירת הרשעים ע"כ:
ליתן לאלו שכר. לצדיקים כפלים ממה שסובלין יסורי מיתה: