בראשית רבה ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · בראשית רבה · ט · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה ט[עריכה]

בראשית רבה פרשה ט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

בראשית רבה · ט · א · >>


א. [עריכה]

א [א, לא] וירא אלהים את כל אשר עשה וגו', רבי לוי פתח (משלי כה) כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר, רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר מתחלת הספר ועד כאן כבוד אלהים הוא הסתר דבר מכאן ואילך כבוד מלכים חקור דבר, כבוד דברי תורה שנמשלו במלכים שנאמר (שם /משלי/ ח) בי מלכים ימלוכו לחקור דבר.

<< · בראשית רבה · ט · ב · >>


ב. [עריכה]

ד"א וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, רבי תנחומא פתח (קהלת ג) את הכל עשה יפה בעתו, א"ר תנחומא בעונתו נברא העולם לא היה העולם ראוי לבראות קודם לכן, א"ר אבהו מכאן שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו אמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי, אמר רבי פנחס טעמיה דרבי אבהו וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, דין הניין לי, יתהון לא הניין לי.

<< · בראשית רבה · ט · ג · >>


ג. [עריכה]

דבר אחר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, רבי יוחנן אמר מלך בשר ודם בונה פלטין מביט בעליונים ראיה אחת ובתחתונים ראיה אחת אבל הקב"ה מביט בעליונים ובתחתונים ראיה אחת, אמר רבי שמעון בן לקיש הנה טוב מאד, זה העולם הזה, והנה טוב מאד, זה העולם הבא, העולם הזה והעוה"ב הביט בהן הקב"ה ראיה אחת, רבי שמעון בן לקיש בשם ר"א בן עזריה אמר (ירמיה לב) אהה ה' אלהים הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכוחך הגדול ובזרועך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר, מאותה שעה לא יפלא ממך כל דבר, רבי חגי בשם רבי יצחק אמר (ד"ה =דברי הימים= א כח) ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד, קודם עד שלא נוצרה מחשבה בלבו של אדם כבר היא גלויה לפניך, רבי יודן בשם רבי יצחק קודם עד שלא נוצר יצור כבר מחשבתו גלויה לפניך, אר"י לגרמיה (תהלים קלט) כי אין מלה בלשוני הן ה' ידעת כלה, קודם עד שלא יארש לשונו דבור כבר הן ה' ידעת כלה.

<< · בראשית רבה · ט · ד · >>


ד. [עריכה]

רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן, רבי חמא בר חנינא אמר משל למלך שבנה פלטין ראה אותה וערבה לו, אמר פלטין פלטין הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה זו, כך אמר הקב"ה לעולמו, עולמי עולמי, הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה זו, רבי יונתן אמר למלך שהיה משיא את בתו ועשה לה חופה ובית וסיידה וכיירה וציירה, וראה אותה וערבה לו, אמר לה בתי הלואי תהיה החופה הזאת מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה הזו, כך אמר הקב"ה לעולמו, עולמי עולמי, הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה הזו.

<< · בראשית רבה · ט · ה · >>


ה. [עריכה]

בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב, והנה טוב מאד והנה טוב מות, א"ר שמואל בר נחמן רכוב הייתי על כתפו של זקני ועולה מעירו לכפר חנן דרך בית שאן, ושמעתי את ר"ש בן אלעזר יושב ודורש בשם רבי מאיר, הנה טוב מאד הנה טוב מות, רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן, רבי חמא בר חנינא אמר ראוי היה אדם הראשון שלא לטעום טעם מיתה ולמה נקנסה בו מיתה אלא צפה הקב"ה שנבוכדנצר וחירם מלך צור עתידין לעשות עצמן אלהות ולפיכך נקנסה בו מיתה הה"ד (יחזקאל כח) בעדן גן אלהים היית, וכי בגן עדן היה חירם, אתמהא, אלא אמר לו אתה הוא שגרמת לאותו שבעדן שימות, רבי חייא בר ברתיה דר' ברכיה משום רבי ברכיה (שם /יחזקאל כ"ח/) את כרוב ממשח, אתה הוא שגרמת לאותו כרוב שימות, א"ל רבי יונתן א"כ יגזור מיתה על הרשעים ואל יגזור מיתה על הצדיקים אלא שלא יהו הרשעים עושים תשובה של רמיות, ושלא יהו הרשעים אומרים כלום הצדיקים חיים אלא שהן מסגלין מצות ומעשים טובים אף אנו נסגל מצות ומעשים טובים נמצאת עשיה שלא לשמה, רבי יוחנן ור"ש בן לקיש, רבי יוחנן אמר מפני מה נגזרה מיתה על הרשעים אלא כל זמן שהרשעים חיים הם מכעיסים להקב"ה הה"ד (מלאכי ב) הוגעתם ה' בדבריכם, כיון שהן מתים, הן פוסקים מלהכעיס להקב"ה, שנאמר (איוב ג) שם רשעים חדלו רוגז שם חדלו מלהכעיס להקב"ה, מפני מה נגזרה מיתה על הצדיקים אלא כל זמן שהצדיקים חיים הם נלחמים עם יצרן, כיון שהם מתים הם נחין, הה"ד (שם /איוב ג'/) ושם ינוחו יגיעי כח, דיינו מה שיגענו, ורשב"ל אמר ליתן שכר לאלו בכפליים ולהפרע מאלו בכפליים, ליתן שכר לצדיקים שלא היו ראוים לטעום טעם מיתה וקבלו עליהם טעם מיתה לפיכך (ישעיה סא) לכן בארצם משנה יירשו, ולהפרע מן הרשעים שלא היו צדיקים ראויים לטעום טעם מיתה ובשבילן קבלו עליהן מיתה לפיכך משנה שכרן יירשו.

<< · בראשית רבה · ט · ו · >>


ו. [עריכה]

אמר רבי שמעון בן אלעזר הנה טוב מאד והנה טובה שינה, וכי שינה טובה מאד, אתמהא, לא כן תנינן יין ושינה לרשעים נאה להם ונאה לעולם אלא מתוך שאדם ישן קימעא הוא עומד ויגע בתורה הרבה.

<< · בראשית רבה · ט · ז · >>


ז. [עריכה]

רבי נחמן בר שמואל בר נחמן בשם רב שמואל בר נחמן אמר הנה טוב מאד זה יצר טוב והנה טוב מאד זה יצר רע, וכי יצר הרע טוב מאד, אתמהא, אלא שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה, ולא הוליד ולא נשא ונתן, וכן שלמה אומר (קהלת ד) כי היא קנאת איש מרעהו.

<< · בראשית רבה · ט · ח · >>


ח. [עריכה]

אמר רב הונא הנה טוב מאד, זו מדת הטוב, והנה טוב מאד זו מדת יסורין, וכי מדת יסורין טובה מאד, אתמהא, אלא שעל ידיה הבריות באים לחיי העולם הבא, וכן שלמה אומר (משלי ו) ודרך חיים תוכחת מוסר, אמרת צא וראה איזהו דרך מביאה את האדם לחיי העולם הבא, הוי אומר זו מדת יסורין.

<< · בראשית רבה · ט · ט · >>


ט. [עריכה]

אמר ר' זעירא הנה טוב מאד זו גן עדן, והנה טוב מאד זו גיהנם, וכי גיהנם טוב מאוד, אתמהא, משל למלך שהיה לו פרדס והכניס לתוכו פועלים, ובנה אוצר על פתחו, אמר כל מי שהוא מתכשר במלאכת הפרדס יכנס לאוצרו, וכל מי שאינו מתכשר במלאכת הפרדס אל יכנס לאוצרו, כך כל מי שהוא מסגל במצות ומעשים טובים הרי גן עדן וכל מי שאינו מסגל במצות ומעשים טובים הרי גיהנם.

<< · בראשית רבה · ט · י · >>


י. [עריכה]

אמר רבי שמואל בר יצחק הנה טוב מאד זה מלאך חיים, והנה טוב מאד זה מלאך המות, וכי מלאך המות טוב מאד אתמהא, אלא למלך שעשה סעודה וזימן את האורחים והכניס לפניהם תמחוי מלא כל טוב, אמר כל שהוא אוכל ומברך את המלך יאכל ויערב לו, וכל מי שהוא אוכל ואינו מברך את המלך יותז ראשו בסייף, כך כל מי שהוא מסגל במצות ומעשים טובים הרי מלאך חיים, וכל מי שאינו מסגל במצות ומעשים טובים הרי מלאך המות.

<< · בראשית רבה · ט · יא · >>


יא. [עריכה]

אמר ר' שמעון בר אבא הנה טוב מאד זו מדת הטוב, והנה טוב מאד זו מדת הפורענות, וכי מדת הפורענות טובה היא מאד, אלא שוקד על הפורענות היאך להביאה, אמר רבי סימון בשם רבי שמעון בר אבא כל המדות בטלו מדה כנגד מדה לא בטלה, רבי הונא בשם ר' יוסי מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו, לפיכך אמרו חכמים והנה טוב מאד, זו מדה טובה.

<< · בראשית רבה · ט · יב · >>


יב. [עריכה]

רבנן אמרי לה בשם רבי חנינא בר אידי ורבי פנחס ורבי חלקיה הוא מאד הוא אדם, הינון אותיות דדין הינון אותיות דדין, הה"ד (בראשית א) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד זה אדם.

<< · בראשית רבה · ט · יג · >>


יג. [עריכה]

אמר רבי שמעון בן לקיש "הנה טוב מאד", זו מלכות שמים, והנה טוב מאד, זו מלכות הרומיים, וכי מלכות הרומיים טוב מאד אתמהא, אלא שהיא תובעת דקיון של בריות, שנאמר (ישעיה מה) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי.

<< · בראשית רבה · ט · יד


יד. [עריכה]

"ויהי ערב ויהי בקר יום הששי", אמר רבי יודן זו שעה יתירה שמוסיפין מחול על קדש ובה נגמרה מלאכת העולם, על כן כתיב הששי, אמר רבי סימון בר מרתא עד כאן מונין למנינו של עולם, מיכן ואילך מונין למנין אחר.

<< · בראשית רבה · ט · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.