רש"י על בראשית רבה/ז/ד
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה ז | >>
• ב • ג • ד • ה •
זה בהמות ולויתן. שאין להם בן זוג כדמפרש בבבא בתרא שאלמלא היו נזקקין לזוגותיהם היו מחריבין את העולם:
בהמות יש לו בן זוג. הנה נא כחו במתניו זה הזכר ואונו בשרירי בטנו זו נקיבה ואין לו תאוה דכתיב יחפץ זנבו כמו ארז כשמעמיד זכרותו ורוצה לשמש אין לו תאוה לפי שגידי פחדיו ישורגו נעקרו ואין לו כח להוליד בהן:
פחדיו. מרוח אשך תרגום מריס פתדין:
את כל נפש החיה הרומשת. זה צבוע מין נחש:
ס"א הצבוע עוף הוא מצובע בכמה מיני צבעונים ופסוק בירמיה העיט צבוע נחלתי לי ע"כ:
חית הים. קרי כל מינין שבים כמפורש בהעור והרוטב כל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה:
המרביע מחית הים. כך מפורש בתלמוד ירושלמי במסכת כלאים ר' יאשיה שאל את ר"ש המרביע מחית הים זה בזה מהו שהן כלאים:
אף הן. חית הים כתיב בהן למיניהם ר' אחא לא אמר כן דלא שאל ממנו המרביע בפירוש ואמר בשם ריש לקיש בסתם כל שכתוב בו למינהו כלאים נוהג בו מתיב רב כהנא הרי חית הים כתיב בהן למיניהם דכתיב כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם מעתה כלאים נוהג בכולן וחיה ועוף שנינו במשנה בפרק שור שנגח את הפרה שהן כלאים בבהמה דכתיב בהמתך לא תרביע כלאים ריבה אף חיה ועוף לכלאים ומפיק לה בירושלמי מאת חוקותי תשמרו רבוייא הוא ובפרק הפרה מפיק לה מגזרה שוה דגמר בהמתך בהמתך משבת בדגים לא שנינו שיהיו כלאים בהרבעה שאם כדברך שכל מי שכתוב בו למינהו כלאים נוהג בו דגים נמי ינהוג בהן כלאים שאף הן חית הים הכי פרס רב כהנא מצודותיה על ר"ל וציידנהו כלומר תפסו בדבריו:
אמר רבי יונה. ועדיין לא צדייה בהרבעת כלאים לא אמר ריש לקיש כל שכתוב בו למינהו כלאים נוהג בו יכול אנא פתר לה משום מנהיג כלומר בהנהגת כלאים הוא דאמר דאפשר לקיים אף בדגים. כיצד מייתי חוט וקטר באודניה דלכסיא מין דג ובאודני דיריקא גם הוא מין דג אחר:
אינו שייכין. נמשכין אין עוברין ומזריעין משני מינין הן:
כתוב בלשון אחר מייתי שני דגים חד אוכם וחד חיור וקושרן בגמי וממשיכן כלאים הן שאין דומים זה לזה דתנינן אסורין לחרוש ולמשוך ולהנהיג אבל בהרבעת כלאים בחית הים לא אמרו שיהא אסור:
למינהו לרבות את הטווס פאוין בלע"ז: