רש"י על בראשית רבה/ז/ב
| רש"י על בראשית רבה • פרשה ז | >>
• ב • ג • ד • ה •
תא לקי. בא ולקי שחייב מלקות:
מילי דאורייתא. דבר תורה:
ומנין היא דאורייתא. היכן מצינן בתורה שיהיו דגים טעונין שחיטה שהשוה הכתוב דגים לעופות דכתיב ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף מה עוף וכו'. מה זאת הודע לי דלא הורת טבית. יפה:
רבע לך. כשתרבץ לארץ לקבל מלקות עבור שלא הורית כדת אח"כ אני מודיעך ראיה לדברי:
אלא יאסף. אלמא פטורין משחיטה:
משפחת אב קרויה משפחה ולא משפחת אם. וכיון דיש לו אב ישראל מותר דאלו בן כותי אסור דכתיב במילה בני ישראל דוחים ולא בני כותים אין משפחת אב קרויה משפחה אלא בבן ישראל אבל בבן כותי' הולכין אחר האם לעולם דכתיב בעולי בבל ונכרת ברית לאלהינו להוציא כל הנשים והנולד מהן שהתולדות כאמן לכך אין בן כותית שהוא מישראל דוחה שבת:
מקבלה את מלקה אותי. מפני שאתה מביא ראיה מדברי קבלה אתה רוצה להלקות אותי:
ואמר ליה וכתורה יעשה. לומר מן התורה אתה חייב ומן התורה אסור למול בנה של כותית בשבת שכן הפסוק ועתה נכרת ברית לאלהינו (עזרא י') להוציא כל נשים והנולד מהם וגו' והחרד במצות אלהינו וכתורה יעשה אמר להם עזרא מלבי איני מצוה אתכם להוציא כל הנשים אלא כתורה דכתיב לא תתחתן בתך לא תתן לבנו וגו' בנך הבא מן הישראלית קרוי בנך ואין בן כותית קרוי בנך אלא בנה למה כי יסיר את בנך מאחרי:
ס"א כי יסיר אבן בתך מן הכותי קאי ולא אבן בתך מן הכותית קאי דלא כתיב כי תסיר לשון נקבה אלא כי יסיר לשון זכר ע"כ:
רצוף רצפך. דבר דבריך וכנס הלכותיך שהם נאים וראוים להתלמד.