רש"י על במדבר ח ד
<< | רש"י על במדבר • פרק ח' • פסוק ד' |
• ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • יא • טז • יז • יט • כ • כב • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות • לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב
וְזֶ֨ה מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב עַד־יְרֵכָ֥הּ עַד־פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־הַמְּנֹרָֽה׃
"וזה מעשה המנורה" - (שם) שהראהו הקב"ה באצבע לפי שנתקשה בה לכך נאמר וזה
"מקשה" - בטדי"ץ בלע"ז לשון דא לדא נקשן (דנייאל ה) עשת של ככר זהב היתה ומקיש בקורנס וחותך בכשיל לפשט איבריה כתקונן ולא נעשית איברים איברים ע"י חבור
"עד ירכה עד פרחה" - ירכה היא השידה שעל הרגלים חלול כדרך מנורות כסף שלפני השרים
"עד ירכה עד פרחה" - כלומר גופה של מנורה כולה וכל התלוי בה
"עד ירכה" - שהוא אבר גדול
"עד פרחה" - שהוא מעשה דק שבה הכל מקשה ודרך עד לשמש בלשון זה כמו (שופטים טו) מגדיש ועד קמה ועד כרם זית
"כמראה אשר הראה וגו'" - כתבנית אשר הראהו בהר כמו שנאמר (שמות כה) וראה ועשה כתבניתם וגו'
"כן עשה את המנורה" - מי שעשאה ומ"א ע"י הקב"ה נעשית מאליה