רמב"ן על שמות לד ג
| רמב"ן על שמות • פרק ל"ד • פסוק ג' |
• ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • טו • כא • כה • כו • כז • כח • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִישׁ֙ לֹֽא־יַעֲלֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְגַם־אִ֥ישׁ אַל־יֵרָ֖א בְּכׇל־הָהָ֑ר גַּם־הַצֹּ֤אן וְהַבָּקָר֙ אַל־יִרְע֔וּ אֶל־מ֖וּל הָהָ֥ר הַהֽוּא׃
"ואיש לא יעלה עמך" - שלא יעלו עמך כלל זקני ישראל כאשר עשו בלוחות הראשונות (לעיל כד א)
"וגם איש אל ירא בכל ההר" - גם בתחתית ההר מקום מעמד ישראל בראשונה (לעיל יט יז)
"גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא" - מנגד כי בראשונות לא הוזהרו רק שלא תגע בו יד אם בהמה אם איש (לעיל יט יג)
"והנה" - עדיין היו עומדים באזהרה ההיא כי הכבוד היה תמיד בהר עד שנתנו הלוחות האחרונות אבל עתה החמיר בשעת מתן הלוחות האלו יותר ממעמד הראשון והטעם בכל זה כי בראשונות היה המעמד בעבור כל ישראל וזה למשה בלבד בזכותו ובתפלתו וגדול יהיה הכבוד הנגלה על ההר האחרון מן הראשון