לדלג לתוכן

רמב"ן על שמות לא י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רמב"ן על שמותפרק ל"א • פסוק י' |
ב • י • יג • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ל"א, י':

וְאֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַשְּׂרָ֑ד וְאֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃


"ואת בגדי השרד" - לא ידעתי למה לא צוה תחלה לעשות הבגדים האלה כאשר עשה בכל מלאכת המשכן ובבגדי אהרן ובניו כי היה ראוי שיאמר לו ועשית בגד כליל תכלת לכסות בו הארון ובגד ארגמן לכסות בו המזבח ובגד תולעת שני לכסות בו השלחן ועתה כאשר יצוה את העושים יכלול אותם עם שאר המלאכה ואולי לא היתה בהם קפידא ויעשו אותם כרצונם בגדי שרד ממין אחד לבדו והם עשו מן התכלת והארגמן ותולעת השני ולא רצו בשש כי איננו נכבד כמותם ואחרי שנעשו כן רצה השם שיהיה התכלת לארון והארגמן למזבח והשני לשלחן (במדבר ו-יג) ולכן הספיק להם הצואה בקצרה כאשר צוה על העושים כי לדעתם יעשו בגדי השרד ואיננו הגון שיהיה בגד המכסה עשוי נקבים נקבים כדברי רש"י אבל הוא מלשון שריד בעבור היותם מין אחד כדברי ר"א וכתבתי זה הענין לפי שיטת רש"י וכל זה איננו שוה לי כי מה טעם שיאמר הקב"ה למשה ויעשו בגדי הקלעים או בגדי השרידה בלי שיבאר לו כמה יהיו שנים או מאה וכמה ארכם וכמה רחבם ולמה יעשו ואין הענין מובן כלל בדבור הזה ועוד שמזכיר אותם לעולם קודם בגדי אהרן ועוד מה טעם לשרת בקדש (להלן לט א) כי זה ירמוז על עבודת הקרבנות בקדש כמו שאומר או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש (לעיל כח מג) וכן אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש (לעיל כט ל) לא על עבודת חוץ ומשא ועוד כי כתוב ועשו את כל אשר צויתיך (פסוק ו) את אהל מועד וגו' ואת בגדי השרד (פסוקים ז-י) עד ככל אשר צויתיך יעשו (פסוק יא) ולא צוה אותו תחלה על בגדי השרד כלל והעולה מדברי רבותינו כי בגדי השרד הם בגדי כהונה עצמם והוזכר זה במסכת יומא (עב) ואם כן הנכון שנפרש בגדי השרד בגדי היחוד כלומר בגדים שיתיחד בלבישתם אחד העם הגדול מאחיו וכן ובשרידים אשר ה' קורא (יואל ג ה) השרידים שרדו מהם (יהושע י כ) מן פליט ושריד (ירמיהו מד יד) וירמוז לבגדי אהרן ויקראם כן שלא ילבשם רק יחיד בדורו אהרן בחייו ואחריו הכהן הגדול אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא ידו ללבוש את הבגדים (ויקרא כא י) והכתוב יזכיר בגדי אהרן לעולם דרך כבוד כמו שאמר לכבוד ולתפארת (לעיל כח ב) בגדי קדש (לעיל כח ד) ציץ הזהב נזר הקדש (ויקרא ח ט) ועל כן קראם בגדי השרד בגדי מלכות וזה טעם את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן (להלן לה יט) כי שב לבאר וכן יאמר בפרשת ויביאו את המשכן (להלן לט מא) ומה שאמר בכאן בפרשת ראה קראתי ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן טעמו שהם בגדי שתי מעלות בגדי השרד ובגדי הקדש להגיד שלא ילבשם רק אחד העם בבאו לשרת בקדש ומפני שלא הזכיר כאן לשרת בקדש הוסיף לבאר שהם בגדי שרד ובגדי קודש ועוד באו כמה ווי"ן יתירות בכתוב ופירוש ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש (להלן לט א) שהוא מבאר אלה פקודי המשכן ונתן חשבון בזהב ובכסף ובנחשת כמה הביאו ישראל ומה עשו בהן בעבור חשיבותם ואח"כ אמר כי מן התכלת והארגמן ותולעת השני אשר הובא להם עשו בגדי שרד לא הוסיף ולא גרע ולא הזכיר השש כי איננו חשוב ואולי הביאו ממנו הרבה והותיר ושב לבאר ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה ה' את משה ויעש את האפוד זהב וגו' (להלן לט א)