רמב"ן על דברים יא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רמב"ן על דבריםפרק י"א • פסוק ו' |
א • ב • ד • ו • י • יג • טו • יח • כב • כד • כט • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים י"א, ו':

וַאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְדָתָ֣ן וְלַאֲבִירָ֗ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָב֮ בֶּן־רְאוּבֵן֒ אֲשֶׁ֨ר פָּצְתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלָעֵ֥ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֖ם וְאֶת־אׇהֳלֵיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כׇּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלֵיהֶ֔ם בְּקֶ֖רֶב כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃


"ואשר עשה לדתן ולאבירם" - ולא הזכיר קרח ועדתו שיצאה אש מלפני ה' ותאכל אותם בעבור כי איש זר הקרב להקטיר קטורת הוא מלאוי התורה (במדבר יז ה) ולעולם הוא נענש לדורות כאשר קרה גם לעזיהו (דהי"ב כו יט) על כן לא מנאו באותות המדבר