לדלג לתוכן

רלב"ג על משלי טז יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רלב"ג על משליפרק ט"ז • פסוק י"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ט"ז, י"א:

פֶּ֤לֶס ׀ וּמֹאזְנֵ֣י מִ֭שְׁפָּט לַיהֹוָ֑ה
  מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ כׇּל־אַבְנֵי־כִֽיס׃


"פלס". הנה, המשקל בדברים העיוניים ומאזני צדק ומשפט לשקול בהם הישר והבטל הוא לה', כי יצטרך עזר אלהי זה בצדק וביושר לרוב הטעיות שאפשר שיפלו בו. ולזה גם-כן יהיה מעשה השם יתברך כל המשקלים שבכיס אשר ישקלו בהם דבר מהדברים העיוניים, כי להם סדרים יתיישרו בהם להסיר הדרכים המטעים מהם, ואלו הסדרים מתחלפים בהתחלף סוגי העיון.

והנה, העיר בזה גם-כן אל דבר המשקלים והמאזניים, כי ידיעת היותם בצדק הוא לה', ולזה ראוי שיירא האדם מזה.

והנה, הביאור הראשון הוא היותר נכון.

וידמה, לפי הביאור הראשון, שיהיה שב אומרו (משלי טז י): "קסם על שפתי מלך" אל החלק המושל באדם, והוא השכל. והנה, קראו מלך, כי בזה האופן יתיישר לו העיון, כשימלוך על שאר כחות הגוף והנפש, וישרתוהו כלם. וידוע כי החטא לא יקרה בהשגתו המיוחסת לו, ולזה לא יקרה טעות בציור כי הוא מהשכל לבד, אך יקרה טעות באמת מפני היות ההשגה מורכבת מהשכל והחוש, כמו שנתבאר בספר הנפש. ולזאת הסיבה לא ימעל פיו במשפט במה שישפטהו ממה שהוא מיוחס לו. ולזה הביאור ימשך יפה מה שביארנו ראשונה במאמר "פלס ומאזני משפט" וגומר. וזה הביאור הוא הנראה צודק בזה המקום.