רי"ף על הש"ס/עבודה זרה/דף כג עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא
רב צריכה לבטל כל קיסם וקיסם ושמואל אמר אין עבודת כוכבים צריכה לבטל אלא דרך גדילתה והילכתא כרב דקי"ל דהילכתא כרב באיסורי ((ד"ת מ"ז) איכא דאמרי דכ"ע שברי שברים מותרין והכא בעבודת כוכבים של חוליות והדיוט יכול להחזירה קא מפלגי) ודוקא כשהדיוט יכול להחזירה אבל אין הדיוט יכול להחזירה מותרין ת"ר הלוקח גרוטאות מן העובד כוכבים ומצא בהן עבודת כוכבים אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר ואם משנתן מעות משך יוליך הנאה לים המלח:
רבי ישמעאל אומר שלשה אבנים זו בצד זו בצד מרקוליס אסורות ושתים מותרות וחכמים אומרים את שהוא נראה עמו אסור ואת שאינו נראה עמו מותר
נבייה דמתני' דשברי שברים הם שהעלה נופל ומשתבר לשברים ואפ"ה אסורה משום דדרך גדילתה היא דהיינו אורחה אבל כל שאינו דרך גדילתה שברי שברים מותרין ובתר הכי מוקמינן פלוגתייהו בעבודת כוכבים של חוליות והדיוט יכול להחזירה מר סבר כיון דהדיוט יכול להחזירה לא בטלה ומר סבר אין עבודת כוכבים צריכה לבטל אלא על דרך גדילתה דהיינו אורחה אבל הא כיון דלאו דרך גדילתה היא לאו היינו אורחה וזהו מה שכתב הרב אלפס ז"ל ודוקא בשהדיוט יכול להחזירן אבל אין הדיוט יכול להחזירן מותרין ולא תיקשי לך אמאי והא קי"ל [דף מא ב] דעבודת כוכבים שנשתברה מאליה אסורה דהכא בחד מתרי גווני עסקינן אי בשעיקר עבודת כוכבים קיים ולפיכך מתייאש מן השברים ומבטלן אי משום דבשברי שברים עסקינן וכבר כתבתי זה למעלה:
תנו רבנן הלוקח גרוטאות מן העובד כוכבים לקמן הוא בפרק השוכר (דף עא ב) גרוטאות: שברי כלים של כספים:
אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר: דאע"ג דמשיכה בעובד כוכבים קני הוי מקח טעות דלאו אדעתא דעבודת כוכבים זבן:
ואי משנתן מעות משך: אע"ג דמדינא נמי שרי להחזיר דמקח טעות הוא אפ"ה יוליך הנאה לים המלח דכי הדר ושקיל זוזי מחזי כמזבן עבודת כוכבים לעובד כוכבים והכי מפרשינן לה בפרק השוכר:
סליקא לה פרק כל הצלמים
רבי ישמעאל אומר שלש אבנים זו בצד זו. וכל שכן אחת על גבי שתים דזהו עיקר מרקוליס ותחלתו:
בצד מרקוליס: גדול שכבר עבדוהו וזרקו עליו אבנים הרבה:
אסורות: מפרשינן טעמא בגמרא משום דס"ל לרבי ישמעאל דעובדי כוכבים עושין מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול ונהי דעיקר מרקוליס היינו אחת מכאן ואחת מכאן ואחת על גביהן אפ"ה דרך מרקוליס קטן בשלש אבנים זו בצד זו והלכך כל היכא דהוו בצד מרקוליס דהיינו בצד ארבע אמות דיליה כלומר אפילו בסוף ארבע אמותיו חייש להו ר' ישמעאל למרקוליס קטן אבל שתים מותרות דליכא למיחש בהו למרקוליס קטן לפי שאין שום מרקוליס פחות מג' אבנים:
וחכמים אומרים וכו': רבנן סבירא להו דאין עושין מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול הלכך לא שנא שלש ולא שנא שתים נראו עמו שהן מקורבות לו ובכגון אמה או חצי אמה דאיכא למימר מיניה נפל אסורות דאע"ג דאבני מרקוליס אינן נאסרות משום תקרובת עבודת כוכבים לפי שאין תקרובת עבודת כוכבים נאסר אלא כעין פנים כמו שנפרש בסמוך בס"ד אפ"ה מיתסרי משום עבודת כוכבים עצמה דבגמרא [דף נא א] אמרינן דכל אבן ואבן שזורקין לו נעשית עבודת כוכבים ותקרובת ומש"ה כל שהן מקורבות כ"כ דאיכא למימר מיניה נפיל אסורות דאפילו למ"ד אין עובדין לשברים ה"מ עבודת כוכבים דלאו היינו אורחה אבל הא כיון דמעיקרא תבירי מיתבר היינו אורחה אבל אין נראות עמו כגון שהן בסוף ארבע אמותיו דליכא למימר מיניה נפיל מותרות ובגמרא [דף נ א] פרכינן וסבר ר' ישמעאל שתים מותרות והא תניא ר' ישמעאל אומר שתים בתפיסה אסורות שלש אפילו מרוחקות אמר רבא לא קשיא כאן בתפיסה אחת כאן בשתי תפיסות והיכי דמי שתי תפיסות דאיכא גובהא ביני ביני ולפום פירוש רש"י ז"ל כל היכא דליכא גובהא ביני ביני אפילו הן בסוף ד' אמותיו של מרקוליס גדול חיישינן דלמא מיניה נפל ואסורות אפילו שתים בין לר' ישמעאל בין לרבנן וכי בעו רבנן שיהו מקורבות טפי היינו דוקא בדאיכא גובהא דהיינו תל מפסיק בינם למרקוליס ולפי פירוש התוספות כל שהן בסוף ארבע אמותיו של מרקוליס גדול אע"ג דליכא גובהא לא חיישינן דמיניה נפיל אא"כ הן מקורבות יותר בכגון אמה או חצי אמה ולפי שכבר נשתקע מרקוליס ואבד מן העולם לא ראיתי להאריך בזה והר"ם במז"ל כתב בפרק שביעי מהלכות עבודת כוכבים וכן אבני מרקוליס כל אבן הנראית שהיא עמו אסורה בהנאה:
גרסינן בגמרא [סוף דף נא ב] אמר רב יהודה אמר רב עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל שבר מקל לפניה חייב זרק מקל לפניה פטור א"ל אביי לרבא מאי שנא שבר דה"ל כעין זביחה זרק נמי ה"ל כעין זריקה בעינא זריקה משתברת וליכא: ופירש רש"י ז"ל דעבודת כוכבים שעובדין אותה במקל היינו שמקשקשין לפניה במקל ומש"ה שבר מקל לפניה חייב דקי"ל בפרק ד' מיתות (דף ס ב) דכל עבודה שבפנים שעובדין לפני עבודת כוכבים בין דרכה בין אין דרכה בכך חייב דכתיב זובח לאלהים יחרם אלמא מידי דחזי לשם אסור לכל עבודת כוכבים ודבר שאינו כעין פנים דרכה בכך חייב דנפקא לן מאיכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם אין דרכה בכך פטור וזו אם לא היו עובדין אותה במקל לא מיחייב בשבר מקל דלא שייכא בפנים ואם היו עובדין אותה בזריקת [מקל] לא מצי למימר זרק מקל לפניה פטור ואם בשבירת מקל פלח לה פשיטא דחייב ואפילו לא דמי לפנים אלא שהיו עובדין אותה בקשקוש מקל או בענין אחר במקל הלכך שבר מקל לפניה חייב אע"פ שאין עבודתה בכך דכיון דדמי שבירה לזביחת בהמה שלפנים ששבר מפרקתה לכן שיבר מקל לפניה חייב אבל זרק פטור הואיל ואין עבודתה בכך והא לא דמיא לעבודת פנים משום דלא הוי זריקה משתברת כזריקת דם שלפנים שאינה מחוברת אלא משתברת ונופל טיפין טיפין כך פירש רש"י ז"ל. ודקדקו עליו דכיון דשבירת מקל הוי כעין זביחה וכדאמרינן הכא ובפרק ארבע מיתות (דף סב א) נמי אמרינן דשבר מקל לפניה תולדה דזביחה היא אפילו אין עובדין אותה במקל כלל ליחייב דהוה ליה כזובח בהמה למרקוליס דאמרינן בהדיא לקמן בגמרא דחייב י"ל דכי אמרינן דשבר מקל לפניה הויא תולדה דזביחה ה"מ כשעובדין אותה במקל וכן פירש רש"י ז"ל דמשום דמקל לעבודת כוכבים זו כבהמה בפנים הוי שבירתו תולדה דזביחה אבל בשאין עובדין אותה במקל כלל לא וכ"ת והא תנן מצא בראשו פרכילי ענבים אסורין ואוקימנא בגמרא [דף נא א] כגון שבצרן מתחלה לכך כלומר והוי בצירתן כזביחה אלמא דאף ע"ג דמרקוליס אין דרכו בענבים אפ"ה כי משתבר הוי כעין זביחה וחייב לאו קושיא היא דמשום דענבים [באים] בפנים דהיינו בכורים הויא בצירתן תולדה דזביחה אבל מקל שאינו בא בפנים אם אין עובדין אותה במקל לא הויא שבירתו תולדה דזביחה ולפי שיטה זו מתניתא דאייתינן בגמרא [סוף דף נב ב] ספת לה צואה או שנסך לפניה עביט של מי רגלים חייב משום דהוי כעין זריקה וכן שחט לה חגב [דף נא א] רבי יהודה מחייב משום דהוי כעין זביחה בעבודת כוכבים שעובדין אותה בצואה ובמימי רגלים ובחגב מתוקמן ואחרים פירשו דהא דנקט עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל לאו למימרא דאם לא היו עובדין אותה במקל דשבר מקל לפניה ליפטר דליתא אלא כיון דהויא לה כעין זביחה אע"פ שאין עבודתה במקל כלל חייב וכי נקט שעובדין אותה במקל לרבותא נקטיה שאע"פ שעובדין אותה במקל זרק מקל לפניה פטור כיון ששינה מקשקוש לזריקה:
וגרסינן תו בגמרא [דף נא א] אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל שבר מקל לפניה חייב ונאסר זרק מקל לפניה חייב ואינו נאסר: פירש רש"י ז"ל כשעובדין אותה בזריקת מקל וכן עיקר ומש"ה חייב דלגבי חיובא בחדא מתרתי סגי או בכעין פנים ונפקא לן מזובח לאלהים יחרם או בדרך עבודתה ונפקא לן מאיכה יעבדו אבל גבי איסורא של תקרובת לעולם אינו נאסר אלא בכעין פנים דאסור תקרובת מאשר חלב זבחימו יאכלו נפקא או מדברי קבלה דכתיב ויאכלו זבחי מתים הלכך לא מיתסר אלא בכעין פנים דומיא דזביחה ומש"ה אמרינן זרק מקל לפניה חייב ואינו נאסר דאע"ג דעבודתה בזריקת מקל היא מדאמר חייב אפ"ה אינו נאסר וכדכתיבנא ואחרים פירשו דהא דרב נחמן אמר רבה בר אבוה בעבודת כוכבים שעובדין אותה בקשקוש מקל היא דומיא דההיא דאמר רב יהודה אמר רב דלעיל ואמוראי נינהו אליבא דרב דרב יהודה ס"ל אליביה דמקשקש לזריקה שלא כדרכה היא ומשום הכי אמר זרק מקל לפניה פטור ורב נחמן סבירא ליה אליביה דמקשקש לזריקה כדרכה היא ומשום הכי אמר זרק מקל לפניה חייב:
וגרסינן תו בגמרא [שם] א"ר אבהו אמר ר' יוחנן מנין לזובח בהמה בעלת מום לעבודת כוכבים שפטור שנאמר זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו לא אסרה תורה אלא כעין פנים: ואוקימנא בגמרא דהאי בעלת מום היינו מחוסר אבר לפי מה שפירש רש"י ז"ל בההיא דאמר רב יהודה אמר רב עבודת כוכבים שעובדין אותה במקל וכו' כמו שכתבתי למעלה אפשר דהא דא"ר אבהו אמר ר' יוחנן לא פליגי עליה דרב משום דההוא דוקא בשעובדים אותה במקל והא דר' יוחנן בעבודת כוכבים שאין עובדין אותה בבהמה כלל ואי הכי לא פליגן אבל לאותו הפירוש האחרון שכתבתי למעלה דהא דנקט שעובדין אותה במקל לאו
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)