רי"ף על הש"ס/סנהדרין/דף טז עמוד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

את אביה היא מחללת שאם היו נוהגין בו קדש נוהגין היא מחללת שאם היו נוהגין בו אומרים ארור שזה ילד ארור שזה גידל ארור שזה יצא מחלציו אמר רב אשי כמאן קרינא רשיעא בר רשיעא אפי' לרשיעא בר צדיקא כמאן כהאי תנא:

מתני' המגדף אינו חייב עד שיפרש את השם א"ר יהושע בן קרחה בכל יום דנין את העדים בכנוי יכה יוסי את יוסי נגמר הדין לא היו הורגים בכנוי אלא מוציאין את כל האדם לחוץ וכו':

גמ' אמר ר' חייא השומע הזכרה מן העע"ז בזמן הזה אינו חייב לקרוע שאם אי אתה אומר כן נתמלא כל הבגד קרעים:

מתני' הנודר בשמו ומקיים בשמו ה"ז עובר בלא תעשה:

גמ' מנלן דתניא (שמות כג) ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד ע"ז פלונית ואני אשמור לך בצד ע"ז פלוני' לא ישמע על פיך אזהרה שלא יגרום לאחרים שידרו בשמו ויקיימו בשמו מסייעא ליה לאבוה

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף