רי"ף על הש"ס/מועד קטן/דף יח עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאשלך שב בחולי שלך:
גרסינן בפרק שואל אדם מחבירו (שבת קנב, א) אמר רב יהודה מת שאין לו מנחמין באין עשרה בני אדם ויושבים במקומו ההוא דשכיב בשבבותיה דרב יהודה ולא הוו ליה מנחמין כל יומא הוה מיכניף רב יהודה בי עשרה ואזיל ויתיב בדוכתיה לכתר שבעה יומין אתחזי ליה בחלמיה א"ל תנוח דעתך שהנחת דעתי (מכיליתין כז:) אמר רב יהודה אמר רב אבל יום ראשון אסור לאכול משלו מדקאמר רחמנא ליחזקאל (יחזקאל, כד) ולחם אנשים לא תאכל רבה ורב יוסף מחלפי סעודתייהו להדדי ירושלמי תבא מארה לשכיניו שהצריכוהו לעשות ולאכול אמר רב יהודה אמר שמואל מת בעיר כל בני העיר אסורין בעשיית מלאכה ואי אית ליה מאן דקאים בצרכיה שרי אמר רב יהודה כל המתקשה על מתו יותר מדאי על מת אחר הוא בוכה שנאמר (ירמיה, כב) אל תבכו למת ואל תנודו לו אל תבכו יותר מדאי ואל תנודו יותר מכשיעור הא כיצד שלשה לבכי שבעה להספד שלשים לגיהוץ ולתספורת מכאן ואילך אמר הקב"ה אי אתם מרחמין עליו יותר ממני:
גרסינן בפרק נגמר הדין (דף מו:) איבעי' להו הספדא יקרא דחיי הוא או יקרא דשיכבי למאי נפקא מינה דאמר לא תספדון לההוא גברא אי נמי לאפוקי מיורשים מאי ופשטיה יקרא דשיכבי הוא:
תנא באבל רבתי המחותך והמסורס והנפלים ובן שמונה חי וכן בן תשעה מת אין מתעסקין עמהם לכל דבר המאבד את עצמו לדעת אין מתעסקין עמו לכל דבר ואין קורעין ואין חולצין ולא מספידין עליו אבל עומדין עליו בשורה ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים מפני שהוא כבוד לחיים וכל שהוא כבוד לחיים הרבים מתעסקין בו ואיזה הוא המאבד את עצמו לדעת לא שעלה לראש הגג ונפל ומת אלא אמר הריני עולה לגג וראו אותו שעלה לראש הגג ונפל ומת הרי זה בחזקת שאיבד את עצמו לדעת אבל אם ראו אותו חנוק ותלוי בצוארו באילן הרוג ומושלך ע"ג סייפו זה הוא בחזקת שאיבד את עצמו שלא לדעת ואין מונעין ממנו כל דבר הרוגי בית דין אין מתעסקין עמהם לכל דבר אחיהן וקרוביהן באין ושואלין בשלום הדיינין ושלום העדים כלומר שאין בלבנו עליכם דבר ודין אמת דנתם ולא יהו מתאבלים אלא אוננים שאין אנינה אלא בלב ולא יהו מברין עליהם שנאמר (ויקרא, יט) לא תאכלו על הדם וכל הפורשין מדרכי צבור אין מתעסקין עמהם לכל דבר אחיהם וקרוביהם ו לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותין ושמחים שאבדו שונאיו של מקום ועליהם אמר הכתוב (תהלים, קלט) הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט הרוגי מלכות אין מונעין מהן כל דבר מאימתי מתחילין למנות להם משנתיאשו מלשאול אבל לא מלגנוב כיוצא בו מי שנפל לים מי שטבע בנהר מי שאכלתו חיה רעה אין מונעין ממנו כל דבר מאימתי מתחילין למנות משנתיאשו מלבקש מצאוהו איברים איברים אין מונין לו עד שימצא ראשו ורובו רבי יהודה אומר השדרה והגולגולת הן רובו:
מי שהיה בעלה צלוב עמה בעיר אשתו צלובה עמו בעיר אביו ואמו צלובין עמו בעיר לא ישרה באותה העיר אלא אם בן היא עיר גדולה כאנטוכיא ולא ישרה בצד זה אלא בצד זה עד מתי אסור עד שיכלה הבשר כולו שאין הצורה ניכרת בעצמות א"ר לוי אבל שלשה ימים הראשונים יראה את עצמו כאלו חרב מונחת לו בין כתיפיו משלשה ועד שבעה כאלו מונחת כנגדו בקרן זוית מכאן ואילך כאילו עוברת כנגדו בשוק:
ולא של נשים לעולם מפני הכבוד: לא שנא חיה ולא שנא שאר כל הנשים דכתיב (במדבר, כ) ותמת שם מרים ותקבר שם סמוך למיתה קבורה ואמר רב יהודה אמר רב אין המנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח האבל שנאמר (שם ג) ואין דובר אליו דבר וכתיב בתריה (שם ד) אחרי כן פתח איוב את פיהו והדר ויען אליפז התימני ויאמר אמר רבי אבהו מנין לאכל שמיסב בראש שנאמר (שם כט) אבחר דרכם ואשב ראש וגו' ואמר רבי (בגמ' וברא"ש אי' חמא) חייא בר חנינא מנין לחתן שמיסב בראש שנאמר (ישעיה, סא) כחתן יכהן פאר מה כהן בראש אף חתן בראש וכהן מנלן
רש"י (ליקוטים)
המאור הקטן
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)