לדלג לתוכן

רי"ף על הש"ס/חולין/דף כט עמוד ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

אבל כסה דם הנפש פטור מלכסות במאי קא מיפלגי תנא קמא סבר כל דמו ורבי יהודה סבר אפילו מקצת דמו ור"ש בן גמליאל סבר דמו המיוחד והילכתא כתנא קמא דמתני' וכדפירשה רבי יהודה וליתא לדרבן שמעון בן גמליאל דקאמרינן כל מקום ששנה רבי יהודה אימתי ובמה אינו אלא לפרש דברי חכמים ואפילו רבי יוחנן לא פליג אלא בבמה אבל באימתי מודה הילכך עבדינן כרבנן וכדפריש רבי יהודה ודלא כר"ש בן גמליאל:

מתני' במה מכסין ובמה אין מכסין מכסין בזבל דק ובחול דק ובסיד ובחרסית ובלבינה ובמגופה שכתשה אבל אין מכסין לא בזבל גס ולא בחול גס ולא בלבינה ולא במגופה שלא כתשה ולא יכסה עליו את הכלי כלל אמר רשב"ג דבר שהוא מגדל צמחין מכסין בו ודבר שאינו מגדל צמחין אין מכסין בו:

גמ' היכי דמי חול הדק אמר רבב"ח אמר רבי יוחנן כל שאין היוצר צריך לכותשו:

ת"ר (ויקרא יז) וכסהו יכול יכסהו באבנים או יכפה עליו את הכלי ת"ל וכסהו כעפר אין לי אלא עפר מנין לרבות זבל דק וחול דק ושחיקת אבנים ושחיקת חרסית ונעורת פשתן דקה ונסורת חרשים דקה ולבינה וסיד וחרסית ובמגופה שכתשה ת"ל וכסהו יכול שאני מרבה זבל גס וחול גס ושחיקת כלי מתכות ולבינה ומגופה שלא כתשן וסובין וקמח ומורסן ת"ל בעפר ומה ראית לרבות אלו ולהוציא אלו לאחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני את אלו שהן מין עפר ומוציא אני את אלו שאין מין עפר:

גרסינן בפרק השוחט אחד בעוף אמר רבי זירא אמר רב השוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה שנאמר וכסהו בעפר עפר לא נאמר כאן אלא בעפר מלמד שהשוחט צריך שיתן עפר תיחוח למטה ועפר תיחוח למעלה וביו"ט בפרק קמא (ביצה ז:) נמי איתא:

דרש רב נחמן בר רב חסדא אין מכסין אלא בדבר שזורעין בו ומצמיח דתניא היה מהלך במדבר ואין לו עפר לכסות שורף טליתו ומכסה היה מהלך בספינה ואין לו עפר לכסות שוחק דינרי זהב ומכסה דאשכחן אפר דאיקרי עפר שנאמר (במדבר יט) ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת וזהב איקרי עפר שנאמר איוב כח ועפרות זהב לו.

תנא הוסיפו עליהן השחור והכחול ונקורת הפסלים ואמר רבא בשכר שאמר אברהם אבינו (בראשית יח) ואנכי עפר ואפר זכו בניו לשתי מצות לאפר פרה ועפר סוטה:

אמר רבי אלעא אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם עצמו בשעת מריבה שנאמר (איוב כו) תולה ארץ על בלימה א"ר אבהו אין העולם מתקיים אלא בזכות מי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר תולה ארץ על בלימה וא"ר אבהו אין העולם מתקיים אלא במי שמשים עצמו כקרקע שנא' (דברים לג) ומתחת זרועות עולם (בגמ' שלנו אין זה כאן רק בר"ה (דף יז.)) בשם רב יהודה אמר רב כל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור וכו' וא"ר אבהו כל פרנס המתגאה על הצבור שלא לשם שמים אין רואה בן חכם ומבין ומשכיל לעולם שנאמר (איוב לז) לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב:

הדרן עלך כסוי הדם

 

ר"ן על הרי"ף/חולין/פרק ו