לדלג לתוכן

רי"ף על הש"ס/חולין/דף כט עמוד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

תנו רבנן (ויקרא יז) ושפך וכסה מי ששפך יכסה מנין שאם שחט ולא כסה וראהו אחר שחייב לכסות שנאמר (שם) ואומר לבני ישראל מצוה זו על כל בני ישראל תניא אידך ושפך וכסה במה ששפך בו יכסה שלא יכסנו ברגל שלא יהו המצות בזויות עליו.

תניא אידך ושפך וכסה מי ששפך יכסה מעשה באחד ששחט וקדם חברו וכסה וחייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה זהובים שכר ברכה ותו ההוא דסעד אצל רבי אמר לו כוס של ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטל אמר ליה כוס ברכה אני שותה יצתה ב"ק ואמרה כוס של ברכה שוה ארבעים זהובים:

כסהו הרוח חייב לכסות:

אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא שאנו אלא שחזר ונתגלה אבל לא חזר ונתגלה פטור מלכסות והא דתניא השוחט ונבלע הדם בקרקע חייב לכסות (בגמרות שלנו סתמא דגמ' קא משני בשרישומו ניכר ולא בשם ר' זירא) אוקמה רבי זירא בשרשומו ניכר אבל אין רשומו ניכר הוה ליה כמי שכסהו הרוח ואינו חייב לכסות:

מתני' דם שנתערב במים אם יש בו מראה דם חייב לכסות נתערב ביין רואין אותו כאילו הוא מים נתערב בדם בהמה או בדם חיה רואין אותו כאילו הוא מים ר' יהודה אומר אין דם מבטל דם.

דם הניתז ושע"ג הסכין חייב לכסות אמר ר' יהודה אימתי בזמן שאין שם דם אלא הוא אבל יש שם דם שלא הוא פטור מלכסות:

גמ' ת"ר (שם) את דמו וכסהו מלמד שכל דמו חייב לכסות מכאן אמרו דם הניתז ושעל אגפיים חייב לכסות אמר רשב"ג במה דברים אמורים שלא כסה דם הנפש

 

ר"ן על הרי"ף/חולין/פרק ו