רות רבה ז יא
יא. [ עריכה ]
וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר רבי חנינא פתר קרא בישראל בגו אפייא דישראל. לשעבר היו מקלסין על הגאולה, שנאמר: (שמות ט"ו) זה אלי ואנוהו, ועכשיו על התמורה, שנאמר: (תהלים קל וחומר( וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב. אין לך מנוול ומשוקץ ומשונה כשור בשעה שאוכל עשב. בראשונה היו קונין במנעל ובסנדל, שנאמר: שלף איש נעלו חזרו להיות קונין בקצצה. ומהו דין קצצה? אמר רבי יוסי בר אבין: כל מי שהוא מוכר שדהו לגוי, היו קרוביו מביאין חביות מלאות קליות ואגוזים, ומשברין בפני התינוקות, והתינוקות מלקטין ואומרין: נקצץ פלוני מאחוזתו. החזירה, היו אומרים: חזר פלוני לאחוזתו. כך כל מי שנושא אשה שאינה הוגנת לו, היו הקרובים מביאין חביות מלאות קליות ואגוזים ושוברין לפני התינוקות, והתינוקות מלקטין ואומרין: אבוד פלוני ממשפחתו. גרשה, היו אומרין: חזר פלוני למשפחתו. חזרו להיות קונין במנעל ובסנדל: שלף איש נעלו ונתן לרעהו. חזרו להיות קונים בכסף ובשטר ובחזקה. ושלשתן כתובין בפסוק אחד: (ירמיה ל"ב) שדות בכסף יקנו הרי כסף, וכתוב בספר וחתום הרי עדי השטר, והעד עדים הרי עדי חזקה. ר' יוסי בשם ר' יוחנן: אין כסף נקנית פחות משוה פרוטה כסף, ואין קרקע נקנית בפחות משוה פרוטה. מלתיה דרבי חנינא פליגא. דאמר רבי חנינא: כל שקלים שנאמרו בתורה סלעים, ובנביאים ליטרין, ובכתובים קנטרין. אמר רבי יודן בן פזי: חוץ משקלי עפרון שהיו קנטרין. ולא דמי. הכא כתיב כסף, ומה דאמר ר' חנינא שקלים. ודלא כר' אליעזר, שהיה ר' אליעזר אומר: הילוך קנה. דתני: אם הלך בשדה בין לארכה בין לרחבה, קנה עד מקום שהלך. כדברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים: לא קנה עד שיחזיק. והכל מודים במוכר שדהו לחברו, כיון שהלך קנה.