רות רבה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רות רבה · ז · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה ז[עריכה]

רות רבה פרשה ז פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

רות רבה · ז · א · >>


א. [עריכה]

ותשכב מרגלותיו עד הבקר אמר רבי ברכיה: בטרם יכיר איש בטרום כתיב, מלמד שנשתהתה שש שעות כמנין הוי"ו. ויאמר אל יודע כי באה האשה הגורן. למי אמר? אמר רבי מאיר: לבן ביתו. אמר רבי חוניא ורבי ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק: כל אותו הלילה היה בועז שטוח על פניו ואומר: רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שלא נגעתי בה, כן יהי רצון מלפניך, אל יוודע כי באה האשה הגורן, ולא יתחלל בי שם שמים.

<< · רות רבה · ז · ב · >>


ב. [עריכה]

ויאמר הבי המטפחת אשר עליך הבה כתיב, מלמד שהיה מדבר עמה בלשון זכר, שלא ירגיש בו בריה. ואחזי בה, מלמד שחגרה מתניה כזכר. וימד שש שעורים וישת עליה אמר רבי סימון: דרש בר קפרא בצפורי: וכי יש דרכו של מלך לישא לו אשה בשש שעורים? או דרכה של אשה להנשא בשש סאין? אמר רבי יהודה בר ר' סימון: בזכות וימד שש שעורים וישת עליה זכה ועמדו ממנה ששה צדיקים, וכל אחד ואחד בהן שש מדות. דוד חזקיהו יאשיהו חנניה מישאל ועזריה דניאל ומלך המשיח. דוד שנאמר: (שמואל א' ט"ז) יודע נגן בכנור וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר וה' עמו. חזקיה שנאמר: (ישעיה ט) למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא וגו' ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום. ואיכא דאמרי: למרבה המשרה כתיב חסר מ"ם. יאשיהו שנאמר: (ירמיה י"ז) והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו וגו'. חנניה מישאל ועזריה שנאמר: (דניאל א) ילדים אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה. דניאל שנאמר: (שם ה') קל קבל די רוח יתירא ביה מלך המשיח שנאמר: (ישעיה י"א) ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה וגו'.

<< · רות רבה · ז · ג · >>


ג. [עריכה]

ויבא העיר ולא היה צריך למימר אלא ותבא העיר, ואת אמרת ויבא העיר? אלא מלמד שהיה מהלך עמה, שלא יפגעו בה אחד מן הבחורים.

<< · רות רבה · ז · ד · >>


ד. [עריכה]

ותבא אל חמותה ותאמר מי את בתי וכי לא היתה מכירה? אלא אמרה לה: מה את, פנויה או אשת איש? אמרה לה: פנויה. ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש.

<< · רות רבה · ז · ה · >>


ה. [עריכה]

ותאמר שש השעורים האלה נתן לי כי אמר אלי אל תבואי ריקם אל חמותך אמר רבי אלכסנדרי: בכל מקום שנכנסו ישראל לא יצאו ריקנין: בביזת מצרים לא יצאו ריקנין, בביזת סיחון ועוג לא יצאו ריקנין. בביזת שלושים ואחד מלכים לא יצאו ריקנין נאמר ריקם במצרים שנאמר: (שמות ג') והיה כי תלכון לא תלכו ריקם ונאמר ריקם בעולי רגלים, (שמות כג, טו): ולא יראו פני ריקם. ונאמר ריקם בצדיקים שנאמר: כי אמר אלי אל תבאי ריקם אל חמותך. לא כריקם שנאמר במצרים ריקם שנאמר בצדיקים, אלא כריקם שנאמר בעולי רגלים. כי הא דתנינן תמן: הראיה שתי כסף, והחגיגה מעה כסף.

<< · רות רבה · ז · ו · >>


ו. [עריכה]

ותאמר שבי בתי רבי הונא בשם רבי שמואל בר רב יצחק: הצדיקים הן שלהן הן, ולאו שלהן לאו. שנאמר: כי לא ישקוט האיש כי אם כלה הדבר היום.

<< · רות רבה · ז · ז · >>


ז. [עריכה]

ובועז עלה השער וישב שם והנה הגואל עובר אשר דבר בעז מה, לאחורי תרעא הוה קאים? אמר רבי שמואל בר נחמן: אפילו היה בסוף העולם, הטיסו הקדוש ברוך הוא והביאו לשם, כדי שלא יהא אותו צדיק יושב ומצטער מתוך ישובו. אמר רבי ברכיה: כך דרשו שני גדולי עולם - רבי אליעזר ור' יהושע. ר' אליעזר אומר: בעז עשה את שלו ורות עשתה את שלה ונעמי עשתה את שלה אמר הקדוש ברוך הוא אף אני אעשה את שלי ויאמר סורה שבה פה פלוני אלמוני ר' יהושע אומר: פלוני אלמוני שמו. ר' שמואל בר נחמן אמר: אילם היה מדברי תורה. אמר: הראשונים לא מתו אלא על ידי שנטלו אותן, ואני הולך ליטלה? חס לי ליטלה, לית אנא מערבב זרעייתי, איני מערב פסולת בבני. ולא היה יודע שכבר נתחדשה הלכה: עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית.

<< · רות רבה · ז · ח · >>


ח. [עריכה]

ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וישבו אמר רבי אלכסנדרי: מיכן שאין רשות לקטן לישב עד שיתן לו הגדול רשות. אמר רבי פנחס: מיכן לבית זה שהן ממנין זקנים בבית המשתאות שלהן. אמר רבי אלעזר בר' יוסי: מיכן לברכת חתנים בעשרה. אמר רבי יודן בן פזי: לא סוף דבר בחור לבתולה, אלא אפילו אלמן לאלמנה, עד שתהיה בעשרה.

<< · רות רבה · ז · ט · >>


ט. [עריכה]

ויאמר לגואל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך... ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר אם תגאל גאל - לגואל אמר. ואם לא יגאל - לבית דין אמר. הגידה לי ואדעה שלא תאמר יש לי אשה ויש לי בנים, הריני כונסה לתוך ביתי על מנת שלא אזקק לה. כיון ששמע הגואל כן אמר: ודאי דהיא אזלת רות.

<< · רות רבה · ז · י · >>


י. [עריכה]

ויאמר בועז ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת קנית קניתי כתיב. והא מסייעא לההיא דאמר רבי שמואל בר נחמן, אילם היה מדברי תורה. אמר: הראשונים לא מתו אלא ע"י שנטלו אותן, ואני הולך ליטלה? חס לי ליטלה, לית אנא מערבב זרעייתי איני מערב פסולת בבני. ולא היה יודע שכבר נתחדשה הלכה: עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית.

<< · רות רבה · ז · יא · >>


יא. [עריכה]

וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר רבי חנינא פתר קרא בישראל בגו אפייא דישראל. לשעבר היו מקלסין על הגאולה, שנאמר: (שמות ט"ו) זה אלי ואנוהו, ועכשיו על התמורה, שנאמר: (תהלים קל וחומר( וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב. אין לך מנוול ומשוקץ ומשונה כשור בשעה שאוכל עשב. בראשונה היו קונין במנעל ובסנדל, שנאמר: שלף איש נעלו חזרו להיות קונין בקצצה. ומהו דין קצצה? אמר רבי יוסי בר אבין: כל מי שהוא מוכר שדהו לגוי, היו קרוביו מביאין חביות מלאות קליות ואגוזים, ומשברין בפני התינוקות, והתינוקות מלקטין ואומרין: נקצץ פלוני מאחוזתו. החזירה, היו אומרים: חזר פלוני לאחוזתו. כך כל מי שנושא אשה שאינה הוגנת לו, היו הקרובים מביאין חביות מלאות קליות ואגוזים ושוברין לפני התינוקות, והתינוקות מלקטין ואומרין: אבוד פלוני ממשפחתו. גרשה, היו אומרין: חזר פלוני למשפחתו. חזרו להיות קונין במנעל ובסנדל: שלף איש נעלו ונתן לרעהו. חזרו להיות קונים בכסף ובשטר ובחזקה. ושלשתן כתובין בפסוק אחד: (ירמיה ל"ב) שדות בכסף יקנו הרי כסף, וכתוב בספר וחתום הרי עדי השטר, והעד עדים הרי עדי חזקה. ר' יוסי בשם ר' יוחנן: אין כסף נקנית פחות משוה פרוטה כסף, ואין קרקע נקנית בפחות משוה פרוטה. מלתיה דרבי חנינא פליגא. דאמר רבי חנינא: כל שקלים שנאמרו בתורה סלעים, ובנביאים ליטרין, ובכתובים קנטרין. אמר רבי יודן בן פזי: חוץ משקלי עפרון שהיו קנטרין. ולא דמי. הכא כתיב כסף, ומה דאמר ר' חנינא שקלים. ודלא כר' אליעזר, שהיה ר' אליעזר אומר: הילוך קנה. דתני: אם הלך בשדה בין לארכה בין לרחבה, קנה עד מקום שהלך. כדברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים: לא קנה עד שיחזיק. והכל מודים במוכר שדהו לחברו, כיון שהלך קנה.

<< · רות רבה · ז · יב · >>


יב. [עריכה]

ויאמר הגואל לבועז קנה לך וישלוף נעלו נעלו של מי? רב ולוי - חד אמר נעלו של בעז, וחרינא אמר נעלו של גואל. נראין הדברים כמאן דאמר נעלו של בועז, שדרך הלוקח להיות נותן ערבון. ודכוותה (מלכים א' י"א) ויתפש אחיה בשלמה החדשה וגו' שמלתו של מי? רב ולוי - חד אמר שמלתו של ירבעם. וחרינא אמר שמלתו של אחיה. אמר רבי שמואל בר רב נחמן: מסתברא כמאן דאמר שמלתו של אחיה, שדרך הצדיקים להיות קורעים בשעה שמחלוקות במלכות בית דוד. ודכוותה (שמואל א' ט"ו) ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע מעילו של מי? רב ולוי - חד אמר מעילו של שאול, וחרינא אמר מעילו של שמואל. ומסתברא כמאן דאמר כנף מעילו של שמואל, שדרך הצדיקים להיות קורעים בשעה שאין נטיעתן משבחת. ודכוותה (ד"ה ב' י"ג) ולא עצר כח ירבעם. אמר רבי שמואל את סבור שירבעם הוא שניגף, לא ניגף אלא אביה. ולמה ניגף אביה על ידי שהעביר הכרת פניהם של ישראל שנאמר: (ישעיה ג') הכרת פניהם ענתה בם. ר' אחא אמר: ע"י שהעמיד עליהם שומרים ג' ימים שנשתנו צורתן. דתנינן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם. ר' יוחנן וריש לקיש - ר' יוחנן אמר: על ידי שחשדן ברבים. שנאמר: (ד"ה ב' י"ג) ועמכם עגלי זהב. ריש לקיש אמר: ע"י שבזה כבוד אחיה השילוני שנאמר: (שם) ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל. קרא לאחיה השילוני בן בליעל. ורבנן אמרי: על ידי שבאת עבודת כוכבים על ידו ולא ביערה. הדא הוא דכתיב: (שם) וירדוף אביה אחר ירבעם. וכתיב וישם את האחד בבית אל. והרי הדברים קל וחומר: ומה אם המלך שמונה את המלך נגפו הכתוב, הדיוט שהוא מונה את ההדיוט על אחת כמה וכמה.

<< · רות רבה · ז · יג · >>


יג. [עריכה]

ויאמרו כל העם אשר בשער יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל אמר רבי ברכיה רוב מסובין משל לאה, לפיכך הוא עושה את רחל עיקר. אמר רבי אבא בר כהנא: רחל היתה עיקרו שלו, שנאמר: (בראשית כ"ט) ורחל עקרה עיקרה. תני רבי שמעון בר יוחאי: לפי שאמרו דברים כנגד רחל לפיכך נקראו בנים לשמה, דכתיב (ירמיה ל"א) רחל מבכה על בניה. ולא סוף דבר לשמה אלא אפילו לשם בנה, שנאמר: (עמוס ה') אולי יחנן ה' שארית יוסף. ולא סוף דבר לשם בנה אלא אפילו לשם בן בנה, שנאמר: הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים.

<< · רות רבה · ז · יד · >>


יד. [עריכה]

ויהי ביתך כבית פרץ אמרו: כל בנים שהקב"ה עתיד ליתן לך יהיו מן הצדקת הזו. ודכוותה (בראשית כ"ה) ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא. מהו לנכח אשתו? אלא מלמד שהיה יצחק שטוח כאן ורבקה שטוחה כאן, ואומר: רבש"ע כל בנים שאתה עתיד ליתן לי יהיו מן הצדקת הזו. ודכוותה (שמואל א' ב') וברך עלי את אלקנה ואת אשתו, אמר: בנים שעתיד הקדוש ברוך הוא ליתן לך יהיו מן הצדקת הזו. ויקח בועז את רות ותהי לו לאשה אמר רבי שמעון בן לקיש: עיקר מוטרין [=רחם] לא היה לה, וגלף לה הקדוש ברוך הוא עיקר מוטרין.

<< · רות רבה · ז · טו · >>


טו. [עריכה]

ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל היום מה היום הזה רודה ברקיע, כך יהא בזרעך רודה ושליט בישראל לעולם. אמר רבי חוניא: מברכותיהן של נשים לא נתקעקעה ביצתו של דוד בימי עתליהו. ורבי תנחומא בשם רבי שמואל אמר: שמה כתיב (בראשית י"ט) ונחיה מאבינו זרע. אין כתיב כאן בן, [אלא זרע], אותו הזרע שהוא בא ממקום אחר. ואיזה זה? זה מלך המשיח.

<< · רות רבה · ז · טז


טז. [עריכה]

והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך, כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים: רבי יהודה ורבי נחמיה - ר' יהודה אומר: משבעה ראשי האבות האמורין להלן: (דה"א ב, טו) אצם הששי דוד השביעי. רבי נחמיה אמר: משבעה המפורשין כאן - פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז.

<< · רות רבה · ז · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.