רוטנברג על משלי יד כג

הטקסט המקראי

בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתים אך למחסור.

הטקסט הפשוט

בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתים אך למחסור יביא[1].

[1] לפי השמטת מיוחס

הפירוש

בכל מוצר[2] יהא יתרון[3] ודברי[4] שפתים אך למחסור יביאו. כלומר, כל מוצר, שיעשה האומן, יביא לו תוספת לרכושו, ואילו הדיבורים שידבר בשפתיים שלו אך למחסור יביאו. כלומר, כל מוצר, שייצר האומן בפרק זמן מסוים, יביא לו תוספת לרכושו; ואם הוא לא ייצר כלום באותו פרק זמן, אלא ידבר אז בשפתיו דברים בטלים – יביאו לו דברים אלה מחסור, משום שיתרגל לדבר דברים בטלים ולעבוד פחות.

[2] הוראת "עצב" היא: מוצר (ראה הע' 6 לי10).

[3] "מותר" – יתרון (השוה "ומותר האדם מן הבהמה" קהלת ג19), והכוונה היא כאן, שבכל עצב, שאדם יְעַצֵּב, יהיה יתרון בשבילו.

[4] "ודבר שפתים" – ודברי שפתים (ראה הע' 7 ליא13).