רוטנברג על משלי יד ח

הטקסט המקראי

חַכְמַת[1] ערום הֵבִין[1] דרכו, וְאִוֶּלת כסילים מרמה.

[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא: "חָכְמַת.. הָבִין".

הטקסט הפשוט

את[2] חַכְמָתוֹ[3] ה[4]ערום הבין את (*נראה שהושמט כאן הציון [2]) דרכו, ואת[2] נשי איוולתם[3] ה[4]כסילים הבינו[5] את דרך[5] ה[4]מרמה.

[2] לפי השמטת יחס

[3] לפי נסמך במקום כינוי (בשם)

[4] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[5] לפי השמטת נשנה (בשינוי)

הפירוש

את אשתו החכמה[6] לימד[7] הערום את דרכו, ואת נשי האיוולת[6] לימדו הכסילים, ר"ל הרמאים[8], את דרך המירמה. כלומר, החכם ההולך בדרך היושר והצדק, לימד גם את אשתו החכמה ללכת באותה דרך; וגם הכסילים, ר"ל הרמאים[8], ההולכים בדרך המירמה, לימדו את נשותיהם האווילות ללכת גם הן בדרך המירמה. לאמור, דרך שגבר הולך בה, ברגיל גם אשתו הולכת בה[9].

[6] לפי השמטת יחס, נסמך במקום כינוי (בשם), משפט ניתק לשם (מגדיר) והשמטת נשנה (בשינוי) עלינו להבין את הפתגם שלפנינו, כאילו היתה צורתו: "את חַכְמָתוֹ הבין הערום את דרכו, ואת איוולותיהם הבינו הכסילים את דרך המרמה".

[7] "הבין" – לימד, הסביר וכדומה. השוה "ואת מי הבין שמועה", ישעיה כח9; "דרך פקודיך הבינני, תהלים קיט27; ועוד.

[8] ראה הע' 9 לי20 (*אולי ו20).

[9] דיבר הכתוב בהווה: חזקה על חכם, שגם אשתו חכמה היא; וחזקה על כסיל, שגם אשתו כסילה היא.