רוטנברג על משלי יד ד

רוטנברג על משלי • פרק יד • פסוק 4

הטקסט המקראי

באין אֲלֻפִים[1] – אבוס בר; ורב תבואות בכח שור.

[1] בס' משלי שבידנו הניקוד הוא "אֲלָפִים".

הטקסט הפשוט

במשק, אשר[2] אין בהמות אלוף[3], יש[4] אבוס בר; ואולם[5] רב תבואות נאספות[4] בכח שור.

[2] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[3] לפי ריבוי סומך בודד

[4] לפי השמטת מיוחס

[5] לפי השמטת חיבור

הפירוש

במשק, שאין בהמות של אלוף, ר"ל של עדר גדול מאד[6], יש אבוס בר, ר"ל אבוס מלא תבואה; ואולם שפע[7] של תבואות נאספות בכוחו של שור אחד. כלומר, אמנם משק, שאין בו עדר גדול מאד של בהמות[8], האבוס שלו מלא תמיד תבואה, מאחר שאין הבהמות המועטות מרבות לרַקֵן את האבוס; ואולם אין להסיק מכך, כי מוטב לבעל המשק, שלא יהא לו עדר גדול מאד של בהמות עבודה – מאחר שבכוחו (*אולי שכוחו) של שור אחד, החורש ומבצע את העבודות הדרושות למשק, בכוחו של שור אחד כזה נאסף שפע של תבואות.

[6] ראה הוראת "אלוף" בהע' 11 לב1-22, והוראת "אֲלֻפִים" בפתגם שלפנינו, לפי ריבוי סומך בודד היא: בהמות אלוף, ר"ל בהמות של עדר, שמספרן מגיע לאלף או לאלפים.

[7] "ורב תבואות" – ושפע של תבואות. השוה "ורב דגן ותירוש", בראשית כז28.

[8] ייתכן, כמובן, שלאחר שהונהג השם "אלוף" לקבוצה, שמספר יחידותיה מגיע לאלף או לאלפים, השתמשו בשם הזה לאחר מכן גם לקבוצה, שמספר יחידותיה גדול מאד, מבלי שהוא מגיע לאלף.