רוטנברג על משלי יג יא

רוטנברג על משלי • פרק יג • פסוק 11

הטקסט המקראי

הון מהבל ימעט, וְקֻבַּץ[1] על יד ירבה.

[1] הניקוד בס' משלי שבידנו הוא: "וְקֹבֵץ".

הטקסט הפשוט

הון, אשר בא[2] מהבל, ימעט; ואולם[3] הון[4], אשר[5] קֻבַּץ על ידי[6] יד, ירבה. ירבה.

[2] לפי השמטת מיוחס

[3] לפי השמטת חיבור

[4] לפי השמטת נשנה

[5] לפי משפט ניתק לשם (תוספות)

[6] לפי השמטת נסמך (יחס)

הפירוש

הון, שבא מהבל, ר"ל מכזב ומירמה[7], הולך ופוחת[8], ואילו הון, שקוּבַּץ על ידי[9] היד, הולך ורב[8]. כלומר, מי שעושה הון ע"י כזב ומירמה, מבלי שעמל ברכישתו, גם אינו נותן דעתו לשומרו, ומשום כך ההון הזה הולך ופוחת. מה שאין כן בהון, שקִבְּצוֹ[10] בעליו בעבודות, שעבד בידו: הון זה יקר לו ביותר, הואיל ורכשוו בעמל, ולא זו בלבד שאינו יבזבזו (*נדצ"ל מבזבזו) אלא להיפך – הוא מוסיף לעבוד, והונו הולך וגדל.

[7] "מהבל" הוראתו: מכזב ומירמה השוה "שקר החן והבל היפי", משלי לא30; "הבל בני אדם כזב בני איש", תהלים סב10; ועוד). הוראה זו של "הבל" מובאת גם במילונים.

[8] זמן הפעלים "ימעט" ו"יִרְבֶּה" (*לפנינו מנוקד "יַרבה") הוא עתיד התדירות

[9] הנה דוגמא אחת מ"על" שהוראתו, לפי הש' נסמך (יחס) על ידי "ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה, עליהם(= על ידיהם, ר"ל בזכות מעשי משפט וצדקה אלה) הוא יחיה. – רבים פירשו כאן "על יד" = מעט מעט, והסתמכו על "מוכר על יד על יד" (*לפנינו "המכנן את החבל על יד על יד") שבמסכת פרה ז ז – ולדעתי טעות בידם, מאחר שהוראת "על יד" אינה כהוראת "על יד על יד" – כשם שהוראת "בבקר" ב"וישכם אברהם בבקר", בראשית יט27, למשל אינה כהוראת "בבקר בבקר" ב"וילקטו אתו בבקר בבקר" שמות טז21, למשל.

[10] הון, שבא לידי בעליו במירמה, בא לידו בבת אחת ממעשה מירמה שלו שהצליח; ואילו הון, שבא לידי בעליו בעבודה שעבד בידיו, בא לידיו במנות קטנות שהוא קובץ אותן, ומצרף כל אחת מהן, מדי בואה לידיו, למנות ההון, שבאו לידיו לפניה.