רבנו יונה על משלי כא
<< · רבנו יונה על משלי · כא · >>
פסוק ג
ומידת הצדק - אהבת הטוב, ומידת משפט - אהבת האמת, ובאלה יתרצה האדם אל השם יתברך.
וכן כתוב (מיכה ו ו): "במה אקדם... הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך - כי אם עשות משפט ואהבת חסד ..."פסוק י
- דיבר על עניין מידת רוב בני אדם - כי הוא הפכפך וזר (פסוק ח);
- ודיבר על אשת מדיינים - כי כבדה מאד (פסוק ט);
ועתה בא לדבר על מידת הרשע, כי ייתן מחשבתו לכסוף ולהתאוות רע.
כי אמנם יתר בני אדם, הבינוניים, גם כי ירעו לבבם ולא ידאגו לצרת חבריהם, אך לא יתנו מחשבתם ולא ישלחו רעיון לבם להתאוות לרע; אבל זה הרשע, "לא יוחן בעיניו רעהו" - אף על פי שייראה כאוהב את חברו - לא ירחם עליו לעולם, ולא יחון אותו בבוא אליו רעה. ואף על פי שייתכן שהוא מבקש טובתו להנאת עצמו, מפני שנעזר בחברתו ויסכון בה וימצא בה תועלת, אבל מצד החנינה - לא יחון עליו ביום אידו.פסוק יב
"מסלף רשעים לרע" - רוצה לומר, מפני שהצדיק משכיל לסוף כוונת הרשעים ומכיר את טבעם, מסלף ומטה אותם ומכריעם ודן אותם לכף חובה במעשיהם ודבריהם; כי אין לדון את האדם לכף זכות [אלא] רק בהיות רוב מעשיו ושורש כוונותיו על דרך הטוב.
<< · רבנו יונה על משלי · כא · >>