קיצור שולחן ערוך קמט
<< | קיצור שולחן ערוך · סימן קמט | במהדורה המנוקדת | >>
דיני ברכת המזון בנישואין ומצות שמחת חתן וכלה
ובו י"ג סעיפים:
סעיף קטן א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג
(א)
[עריכה]- קודם ברכת המזון בעשרה, אומר המברך: "דוי הסר" וכו'. ואומרים "שהשמחה במעונו". ויש לומר "שאכלנו משלו" בלא וא"ו, ולא "ושאכלנו משלו".
- ואחר ברכת המזון, לוקח כוס שני ואומר עליהם ששה ברכות, ואחר כך מברך על הכוס של ברכת המזון "בורא פרי הגפן". וטוב שלא למלאות את הכוס לששה ברכות עד לאחר ברכת המזון.
- צריכין ליזהר שלא יאכלו אנשים ונשים בחדר אחד, שאם אוכלים אנשים ונשים בחדר אחד, אין אומרים שהשמחה במעונו, כי אין שמחה כשיצר הרע שולט.
(ב)
[עריכה]בחור שנשא בתולה או אלמנה, וכן אלמן שנשא בתולה, מברכין כן בסעודה הראשונה שאחר הנשואין, אפילו לא אכלוה ביום, רק בלילה שלאחר יום הנשואין, או אפילו ביום שלאחריו (משום דסעודה ראשונה הוי כפנים חדשות). אבל אחר סעודה הראשונה, וכן בכל שבעת ימי המשתה, אם באו פנים חדשות מברכין כן.
(ג)
[עריכה]וכשאין פנים חדשות, אם סועדים עם החתן אנשים שאינם מבני ביתו מחמת שמחת מריעות, אין אומרים "דוי הסר" וכו', ואומרים "נודה לשמך" וכו' ו"השמחה במעונו". ואחר ברכת המזון, לוקח כוס שני, ואומר ברכת "אשר ברא ששון ושמחה" וכו', ואחר כך לוקח הכוס של ברכת המזון ואומר עליו "בורא פרי הגפן". ולזה אינו צריך עשרה, רק גם בשלושה מברכין. אבל אם אינו סועד רק עם בני ביתו לבד, אינו אומר כלום מזה.
(ד)
[עריכה]אלמן שנשא אלמנה, אם אכלו סעודה הראשונה ביום הנישואין, אף על פי שנמשכה הסעודה גם בלילה, מברכין כמו שכתוב בסעיף א'. אבל אם לא אכלו עד הלילה, אי איכא אנשים שאוכלים מחמת שמחת מריעות, מברכין כמו שכתבתי בסעיף ג' (ואפילו איכא פנים חדשות). וכן בכל הסעודות שלושה ימים הראשונים.
(ה)
[עריכה]- פנים חדשות מקרי, אם בא לשם אדם מחמת שמחת מריעות ורוצים להרבות בשבילו, ואף על פי שאינו אוכל.
- שבת ויום טוב ראשון הוי כפנים חדשות. ודוקא סעודת הלילה וסעודת שחרית, אבל סעודה שלישית לא הוי פנים חדשות, אלא אם החתן דורש.
(ו)
[עריכה]אם אדם מזמין את החתן ואת הכלה לאכול שם, אם מייחדין להם שם חדר בפני עצמן, שיכולין להיות ביחד לבד ולשמוח שם, הוי שם כמו חופה דידהו ומברכין שם שבע ברכות. ואם לאו, אין מברכין אפילו "אשר ברא" וכו' "שהשמחה במעונו".
(ז)
[עריכה]בני החופה שנחלקו לחבורות הרבה, אפילו לבתים שאינם פתוחים למקום שהחתן שם, מכל מקום מברכים בכל חבורה וחבורה ברכות אלו, כיון שאוכלים מסעודה שהתקינו לחופה. אבל השמשים האוכלים אחר סעודת נישואין, אין מברכין ברכות אלו.
(ח)
[עריכה]מחזיר גרושתו, אין אומרים "שהשמחה במעונו". ובסעודה הראשונה ביום הנישואין אומרים שבע ברכות, ומכאן ואילך אין אומרים כלום.
(ט)
[עריכה]מצוה לשמח חתן וכלה, ולרקד לפניה ולומר שהיא נאה וחסודה (מלשון ותשא חן וחסד לפניו). ומצינו שרבי יהודה בר אילעי היה מרקד לפני הכלה.
(י)
[עריכה]אסור להסתכל בכלה. אבל מותר להסתכל בתכשיטין שעליה ובפריעת ראשה.
(יא)
[עריכה]יש נוהגין, שאם הכלה היתה טמאה בשעת נישואין, אזי אחר כך בליל טבילתה עושין סעודה, ומזמינים גם אנשים אחרים. ואין זה נכון, ויש לבטל מנהג זה משום צניעות. אך אם עושין קצת סעודה לאנשי הבית ואומרים "שהשמחה במעונו", אין למחות, אבל שבע ברכות אסור לברך, רק באופן שנתבאר לעיל.
(יב)
[עריכה]- הנושא בתולה, צריך לשמוח עמה שבעה ימים, ונקראים שבעת ימי משתה: לא יעשה מלאכה, ולא ישא ויתן בשוק, אלא אוכל ושותה ושמח עמה, בין אם הוא בחור או אלמן. ואפילו היא מוחלת, מכל מקום אסור בעשיית מלאכה, ואסור לצאת יחידי בשוק.
- והנושא בעולה, אם הוא אלמן, לכולי עלמא אינו צריך שמחה אלא שלושה ימים. ואם הוא בחור, יש אומרים דצריך לשמוח עמה שבעת ימים, כיון דמברכין בשבילו שבע ברכות. ומכל מקום בזה אשה יכולה למחול על שמחתה.
(יג)
[עריכה]הנושא אשה, צריך לעמוד בעירו שנה תמימה לשמוח עמה, שנאמר: "לא יצא בצבא, נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו". אבל האשה יכולה למחול.