קיצור שולחן ערוך קלו

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן קלו | במהדורה המנוקדת | >>

הלכות לולב ושאר המינים
ובו י' סעיפים:

סעיף א - ב - ג - ד - ה - ו - ז - ח - ט - י

(א)

• כבר נהגו ישראל, שמי שהוא קונה אתרוג ולולב והוא אינו מבין, מראה אותן למורה הוראה אם הם כשרים או לא, כי יש הרבה חילוקי דינים.

ויש להדר לקנות לולב חדש, כי לולב היבש אינו כשר אלא בשעת הדחק. ויש אומרים דכל שכלה הירקות שבו, הוי יבש.

• שיעור הלולב, שיהיה השדרה חוץ מן העלין העליונים ארבעה טפחים. ובשעת הדחק, שלושה עשר גודלין ושליש גודל סגי.

(ב)

• ההדס צריך להיות משולש, דהיינו שיוצאין בו מכל קן וקן שלושה עלין בשורה אחת בשווה, שלא יהיה אחד גבוה או נמוך מחבריו. וצריכין שיהיו העלין חופין את עצו, דהיינו שראש כל עלה יגיע למעלה מעוקצה של העלה שלמעלה. ובתוך אלו ההדסים המובאים ממרחק, בדוחק שיימצאו כשרים, וצריכין לבודקם. והירא דבר ה' יהדר לקנות הדסים לחים ירוקים משולשים ומהודרים. והגדלים במדינתנו, צריכין לדקדק בם אם אינם מורכבים, ואם לא גדלו בעציץ שאינו נקוב. וכן צריכים לדקדק בזה בלולבין הגדלים במדינתנו.
• אם אינו בנמצא הדסים משולשים, יטול שאינם משולשים ולא יברך.

(ג)

• שיעור ההדס שלושה טפחים. ובשעת הדחק סגי בעשרה גודלין. ויהיה כל ההדס מלמטה עד למעלה משולש. ובשעת הדחק, אם למטה המועט אינו משולש והרוב שלמעלה משולש, גם כן כשר.
• צריכין לדקדק שלא ינשרו העלין מן ההדס, כי אם נשרו אפילו מקצת עלין, יש כמה חילוקי דינים וצריכין לעשות שאלת חכם.

(ד)

• צריכין להשגיח שלא יהא נקטם ראשו, דהיינו ראש העץ. ואם אין לו רק קטומים, יעשה שאלת חכם. אבל הענפים הקטנים שיוצאין בין הקנים, צריכים לקטום אותם, שלא יפסיקו בין הקנים.

(ה)

• הערבה ידועה. העלה משוך, ופיה חלק, והקנה אדום. ואפילו בעודו ירוק כשר, כיוון שכשהוא שוהה באילן מתאדם. ורוב מין זה גדל אצל הנחלים, ועל כן נקרא ערבי נחל. ואפילו הגדלים במקום אחר כשרים, אלא שאם אפשר, יש להדר ליקח מאותן הגדלים אצל נחל.
• שיעור הערבה כשיעור ההדס.

(ו)

• ערבה שיבשה, או שנשרו רוב העלין שלה, או שנקטם ראש העץ, פסולה. ויש אומרים דגם אם נידלדלו העלין מן הקנה ותלויים למטה, פסולה. וצריכים להשגיח מאד גם בערבה, כי לפעמים מחמת שתוחבין אותה אל הלולב או על ידי הנענועין, נושרין העלין, ואז פסולה.

(ז)

• צריך ליזהר שלא יקצוץ הישראל בעצמו מן האילן אחד מארבעת המינים לצרכו, אפילו נתן לו בעל הקרקע רשות, אלא הגוי או ישראל אחר יקצצם ויקח מהם.

(ח)

• לוקחין שלושה בדי הדס ושני בדי ערבה (ואין להוסיף), ואוגדין אותם עם הלולב, שיהיו כולן אגודה אחת.
• וצריכין להשגיח שיהיו כולם כדרך גדילתן, דהיינו מקום החתך למטה, שאם נתהפך אפילו רק בד אחד, גם בדיעבד אינו יוצא.
• ויש לאגוד את ההדס מימין השדרה אל הלולב, ואת הערבה משמאלו, דהיינו שכשיטול את הלולב והשדרה נגד פניו, יהיה ההדס נגד ימינו והערבה נגד שמאלו. ויהיו למטה הכל שוים, כדי שכשיטול את הלולב יאחוז כולם. ומכל מקום יש לראות שיהיה ההדס מעט גבוה מן הערבה. וצריך להשגיח שתצא השדרה מן הלולב למעלה מן ההדס לכל הפחות טפח.
• קושר כולם ביחד בקשר גמור, דהיינו שני קשרים זה על גבי זה. ומלבד מה שקשר אלו המינים ביחד, יעשה עוד בלולב שלושה קשרים, רק טפח אחד מן הלולב למעלה יהיה בלי קשר, כדי לכסכס בו בשעת הנענועים.
• אם יש חוט כרוך על ההדס, צריך להסירו קודם האיגוד, שלא יהא חציצה.
• אם הותרה האגודה ביום טוב, אסור לאוגדה ביום טוב בקשר, אלא בעניבה, או כמו שנוהגין שכורכים סביבותיהם ותוחבין ראש הכרך לתוך העיגול הכרוך.

(ט)

• ערבה שנתלשה ביום טוב, בין ביום טוב הראשון בין ביום טוב שני, אסורה היום אפילו בטלטול בעלמא, כי הוא מוקצה גמור. ואם נתלשה ביום טוב ראשון, כשרה ביום טוב שני. אך אם חל יום ראשון בשבת ונתלשה, אסורה גם ביום שני.
• אם הובאו מחוץ לתחום אתרוג או שאר מינים, מותרין לטלטלן ולצאת בהם. אך אם אין העיר מתוקנת בעירובין, אסורין לטלטל לחוץ מן הבית שהם שם, וילכו כולם שמה לצאת בהם.

(י)

• מי שאין לו כל ארבעת המינים מובחרים, טוב לו יותר לצאת בשל חברו (ועיין סימן שלאחר זה סעיף ח'). ומכל מקום מצווה לו שיהיו לו גם כן ארבעה מינים כפי השגת ידו, לעשות בהם הנענועים בהלל ובהקפות.