קיצור שולחן ערוך מנוקד - רח

<< הסימן הקודם • קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ • סימן רח • הסימן הבא >>

» סימן זה במהדורה הרגילה «

שהאבל אסור במלאכה

וּבוֹ: ט"ו סְעִיפִים

א | ב | ג | ד | ה | ו |ז | ח |ט |י |יא |יב |יג |יד |טו

סעיף א

אֵלו דְבָרִים שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בָּהֶם כָּל שִׁבְעָה: בִּמְלָאכָה, בִּרְחִיצָה, בְּסִיכָה, בִּנְעִילַת-הַסַּנְדָּל, וּבְתַשְׁמִישׁ-הַמִּטָה. וְאָסוּר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, וְאָסוּר בִּשְׁאֵילַת ֹשָלוֹם, וְאָסוּר בְּגִהוּץ וּבְתִסְפֹּרֶת וּבְכָל מִינֵי שִׂמְחָה. וְאָסוּר לְהַנִיחַ תְּפִלִּין בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן

סעיף ב

מְלָאכָה כֵּיצַד. כָּל שְׁלשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים, אָסוּר בִּמְלָאכָה, אֲפִלּוּ הוּא עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְדָקָה. מִיּוֹם הָרְבִיעִי וְאֵילֵךְ, אִם הוּא עָנִי וְאֵין לוֹ מַה יֹאכַל, עוֹשֶׂה בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְכֵן הָאִשָּׁה עוֹשָׂה מְלַאכְתָּהּ בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ בְּצִנְעָא כְּדֵי פַּרְנָסָתָהּ. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים, תָּבוֹא מְאֵרָה לִשְׁכֵנָיו שֶׁהִצְרִיכוּהוּ לְכָךְ, כִּי עֲלֵיהֶם מֻטָּל לְהַשְׁגִּיחַ עַל הֶעָנִי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בִּימֵי אֶבְלוֹ

סעיף ג

אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי גוֹי, אָסוּר. וְאִם הַמְּלָאכָה דָּבָר נָחוּץ מְאֹד וְיָכוֹל לָבוֹא לִידֵי הֶפְסֵד, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם

סעיף ד

כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר בִּמְלָאכָה, כָּךְ אָסוּר לוֹ לִשָּׂא וְלִתֵּן בִּסְחוֹרָה. וְאִם יֶשׁ לוֹ סְחוֹרָה שֶׁאִם לֹא יִמְכְּרֶנָה עַכְשָׁו יִהְיֶה לּוֹ הֶפְסֵד מִן הַקֶּרֶן, יַעֲשֶׂה גַּם כֵּן שְׁאֵלַת חָכָם. וְאִם בָּאוּ שַׁיָרוֹת אוֹ סְפִינוֹת שֶׁמּוֹכְרִים עַתָּה בְּזֹל וְאַחַר כָּךְ לֹא יִמְצָא, וְכֵן אִם הוּא בְיָרִיד וְשָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, יָכוֹל לִמְכּוֹר וְלִקְנוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים

סעיף ה

מֻתָּר לְהַלְווֹת בְּרִבִּית עַל יְדֵי אֲחֵרִים לְגוֹיִם הָרְגִילִים לִלְווֹת מִמֶּנּוּ. וְהוּא הַדִּין לִמְכּוֹר סְחוֹרָה לָרְגִילִים אֶצְלוֹ, שֶׁלֹּא יַרְגִילוּ אֶת עַצְמָם אֵצֶל אֲחֵרִים

סעיף ו

מֻתָּר לוֹ לִֹשְׁלוֹחַ לִגְבּוֹת חוֹבוֹתָיו שֶׁיֵּשׂ בָהֶם חֲשָׁשׁ שֶׁמָא יִתְקַלְקָלוּ

סעיף ז

כְּתִיבָה הַמֻּתֶּרֶת בְּחֹל-הַמּוֹעֵד, מֻתֶּרֶת גַּם לְאָבֵל אִם אִי-אֶפְשָׁר לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר

סעיף ח

אָבֵל, שֶׁשָּׂדֵהוּ בְיַד אֲחֵרִים בַּאֲרִיסוּת - דְּהַיְנו לִשְׁלִישׁ אוֹ לִרְבִיעַ, אוֹ בַּחֲכִירוּת - שֶנּוֹתֵן הַמְקַבֵּל לְבַעַל-הַשָּׂדֶה סְכוּם קָצוּב מִפֵּרוֹת הַשָּׂדֶה אוֹ בְקַבְּלָנוּת - שֶׁנּוֹתֵן לוֹ מָעוֹת בִּשְׂכִירוּת, הֲרֵי אֵלוּ עוֹבְדִין כְּדַרְכָּן בִּימֵי הָאֵבֶל שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה, דְּכֵיוָן שֶׁהָעֲבוֹדָה זֹאת לְתוֹעֶלֶת שֶׁלָּהֶם, אֵין לָהֶם לְהַפְסִיד בִּשְׁבִיל אֶבְלוֹ. אֲבָל אִם יֵשׁ לָאָבֵל שְׂכִיר-יוֹם לַעֲשׂוֹת בְּשָׂדֵהוּ, אָסוּר אֲפִלּוּ אִם הַשָּׂדֶה בְּעִיר אַחֶרֶת, כֵּיוָן שֶׁעֲבוֹדָה זֹאת, הִיא לְתוֹעֶלֶת הָאָבֵל וְהִיא בְפַרְהֶסְיָא - וְעַיֵן לְעֵיל סָעִיף יג

סעיף ט

אִם הָאָבֵל הוּא אָרִיס בְּשָׂדֶה שֶל אַחֵר, אָסוּר לוֹ לַעֲבוֹד בּוֹ בְעַצְמוֹ. אֲבָל עַל יְדֵי אֲחֵרִים, מֻתָּר, מִשּׁוּם דְּאֵין זֹאת נִקְרֵאת מְלֶאכֶת הָאָבֵל אֶלָּא מְלֶאכֶת בַּעַל הַשָּׂדֶה. וְאִם יֵשׁ שְׁאָר דָּבָר ֹשֶל אֲחֵרִים בְּיַד הָאָבֵל לַעֲשׂוֹתוֹ, לֹא יַעֲשֶׂה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים. אַךְ כְּשֶׁהוּא דָבָר הָאָבֵד, יַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֲחֵרִים

ד אלול

סעיף י

בְּהֵמוֹת שֶׁל הָאָבֵל הַמֻּשְׂכָּרִים לְאַחֵר, מֻתָּר הַשּׂוֹכֵר לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מְלָאכָה, כֵּיוָן שֶׁשְּׂכָרָם קֹדֶם שֶׁנַּעֲשָה אָבֵל, וּשְׂכִירוּת קַנְיָא, וְהַוְיָן שֶׁל הַשּׂוֹכֵר. וּלְאַחַר כְּלוֹת יְמֵי הַשְּׂכִירוּת, אָסוּר

סעיף יא

מֻתָּר לָאָבֵל לְקַבֵּל מְלָאכָה לַעֲשׂוֹתָהּ אַחַר יְמֵי אֶבְלוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁקֹל וְלֹא יִמְדֹּד כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּשְׁאָר פְּעָמִים

סעיף יב

הָיְתָה לָאָבֵל אֵיזוֹ מְלָאכָה בְּיַד אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁהִיא בְקַבְּלָנוּת וְקִבֵּל אֶת הַמְּלָאכָה קֹדֶם שֶׁנַּעֲשָׂה אָבֵל וְגַם הִיא בְצִנְעָא בְּבֵיתוֹ שֶׁל בַּעַל הַמְּלָאכָה, לָכֵן מֻתָּר לוֹ לַעֲשֹוֹתָה

סעיף יג

מְלֶאכֶת בִּנְיָן שֶׁל הָאָבֵל, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי גוֹי וּבְקַבְּלָנוּת וּבְמָקוֹם רָחוֹק שֶׁאֵין יִשְׂרְאֵלִים דָּרִים שָׁם, אָסוּר. וּמְלֶאכֶת שָׂדֵהוּ בְיַד אֲחֵרִים בְּקַבְּלָנוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא נוֹתֵן לַפּוֹעֵל שָׂכָר קָצוּב בְּעַד כָּל עֲבוֹדוֹת הַשָׂדֶה, חֲרִישָׁה וּזְרִיעָה וּקְצִירָה וְכַדּוֹמֶה, יֵשׁ מַתִּירִין וְיֵשׁ אוֹסְרִין

סעיף יד

מְלָאכוֹת הַבַּיִת, אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְלָאכָה לָאָבֵל, וּמֻתָּר לְאִשָּׁה בִימֵי אֶבְלָהּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵי הַבַּיִת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לָהּ. אֲבָל מַה שֶּׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ, אָסוּר. וְכֵן מְשָׁרֶתֶת ֹשֶאֵרַע לָהּ אֵבֶל, אַף-עַל-פִּי שֶׁהִיא מְשָׁרֶתֶת בְּשָֹכָר, מֻתָּר לָהּ לַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵי הַבָּיִת. אֲבָל לֹא תַעֲשֶׂה מַה שֶּׁאֵינוֹ צָרְכֵי הַבַּיִת אֶלָּא לְהַרְוִיחַ, וְכָל-שֶׁכֵּן שֶלֹּא תֵצֵא מִן הַבַּיִת, כְּמוֹ שְׁאָר אָבֵל

סעיף טו

שְׁנֵי שֻׁתָּפִים חֶנְוָנִים שֶׁאֵרַע אֵבֶל לְאֶחָד מֵהֶם, נוֹעֲלִים חֲנוּתָם, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַשֻׁתָּף בְפַרְהֶסְיָא. אֲבָל יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אֲפִלּוּ בְעֵסֶק הַשֻּׁתָּפוּת. וְאִם הָאָבֵל הוּא אָדָם חָשׁוּב וְהַשֻׁתָּפוּת נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ שֶׁיֵשׁ לָאָבֵל חֵלֶק בּוֹ, אָסוּר לַשֵּׁנִי לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ בְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וּבִמְקוֹם שֶׁיֵשׁ הֶפְסֵד גָּדוֹל אִם גַּם הַשֻׁתָּף ֹשֶל הָאָבֵל לֹא יִפְתַח הֶחָנוּת, יַעֲשׂו שְׁאֵלַת חָכָם אִם לְהַתִּיר לְאַחַר שְׁלֹֹשָה יָמִים