קיצור שולחן ערוך מנוקד - קפז
הלכות אבדה ומציאה
וּבוֹ: ה' סְעִיפִים
[עריכה]סעיף א
הָרוֹאֶה אֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל, חַיָב לִטַּפֵּל בָּהּ לַהֲשִׁיבָהּ לִבְעָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר, הָשֵב תְּשִׁיבֵם. וְכֵן כָּל מָמוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁאָדָם יָכוֹל לְהַצִּיל ֹשֶלֹּא יֹּאבַד, חַיָב לְהַצִּיל, וְהוּא בִּכְלַל הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
סעיף ב
אַף-עַל-פִּי שֶׁמִּן הַדִין בְּמָקוֹם שֶׁרֹב גּוֹיִם מְצוּיִים, אֲפִלוּ נָתַן בָּהּ יִשְׂרָאֵל סִימָן, אֵינוֹ חַיָב לְהַחֲזִיר, מִשּׁוּם דְמִסְּתָמָא כְּבָר נִתְיָאֵשׁ הֵימֶנָּה, מִכָּל מָקוֹם טוֹב וְיָשָׁר לַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין לְהַחֲזִיר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן בָּהּ סִימָן. וְכוֹפִין עַל זֶה. וְאִם הַמּוֹצֵא הוּא עָנִי, וּבַעַל הָאֲבֵדָה הוּא עָשִׁיר, אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִין. וּבְמָקוֹם שֶׁיֵשׁ דִּינָא דְמַלְכוּתָא לְהַחֲזִיר אֲבֵדָה, חַיָב בְּכָל עִנְיָן לְהַחֲזִיר
סעיף ג
כָּל הַמּוֹצֵא אֲבֵדָה, בֵּין שֶׁיֵשׁ בָּהּ סִימָן בֵּין שֶׁאֵין בָּהּ סִימָן, אִם מְצָאָהּ דֶּרֶךְ הַנָּחָה, כְּגוֹן טַלִּית וְקַרְדֹּם בְּצַד הַגָּדֵר, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם הִנִּיחָם שָׁם בְּכַוָּנָה אוֹ אִבְּדָם ֹשָם, אָסוּר לִגַּע בָּהֶם
סעיף ד
מִי שֶׁהוּא זָקֵן מְכֻבָּד, וּמָצָא אֲבֵדָה וְהוּא דָבָר מְבֻזֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה שֶׁלּוֹ, לֹא הָיָה נוֹטְלוֹ לַהֲבִיאוֹ לְבֵיתוֹ, מִשּׁוּם דַהֲוֵי לֵהּ בִּזָּיוֹן, אֵינוֹ חַיָב לְטַּפֵּל בָּהּ. וּמִכָּל מָקוֹם יֶשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִין וּלְטַפֵּל בָּהּ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ