לדלג לתוכן

קיצור שולחן ערוך מנוקד - עג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

» סימן זה במהדורה הרגילה «

באיזה אופן מותר ליתן בע"ש מלאכה ולהשאיל ולהשכיר כלים לגוים

וּבוֹ: י"א סְעִיפִים

[עריכה]
א | ב | ג | ד | ה | ו |ז | ח |ט |י |יא

סעיף א

אָסוּר לְהַנִּיחַ לְאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלֶאכֶת יִשְׂרָאֵל בַּשַׁבָּת, וּסְמָכוּהוּ עַל הַפָּסוּק, כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה, דְּמַשְׁמַע אֲפִלּוּ עַל אֵינוֹ יְהוּדִי. וְאִם מוֹסֵר לְאֵינוֹ יְהוּדִי אֶת הַמְּלָאכָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אַף- עַל- פִּי שֶׁהָאֵינוֹ יְהוּדִי עוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת, מֻתָּר. אֲבָל רַק בְּאֵלּוּ הָאֳפָנִים א שֶׁהָאֵינוֹ יְהוּדִי יִקַּח אֶת הַחֵפֶץ מִבֵּיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל קֹדֶם הַשַּׁבָּת וְלֹא בְּשַׁבָּת

סעיף ב

שֶׁיִּקְצֹץ לְאֵינוֹ יְהוּדִי שְׂכָרוֹ, שֶׁאָז הוּא עוֹשֶׂה אֶת הַמְּלָאכָה בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, שֶׁיְקַבֵּל שְׂכָרוֹ. וְלָכֵן מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ מְשָׁרֵת אֵינוֹ יְהוּדִי לִזְמַן יָדוּעַ, אָסוּר לְהַנִּיחַ לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהַמְּלָאכָה הִיא רַק לְתוֹעֶלֶת הַיִּשְׂרָאֵל. וְאֵינוֹ יְהוּדִי הַנּוֹסֵעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם וְיִשְׂרָאֵל נוֹתֵן לוֹ אִגֶּרֶת שֶׁיִּשָּׂאֶהָ שָׁמָּה. וְיִשָּׂאֶהָ גַּם בְּשַׁבָּת, . צָרִיךְ הַיִּשְׂרָאֵל לָתֵת לוֹ אֵיזֶה שָׂכָר, כְּדֵי שֶׁהָאֵינוֹ יְהוּדִי יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל שְׂכָרוֹ וְלֹא בְּחִנָּם

סעיף ג

הַשָּׂכָר יְהֵא קָצוּב לְכָל הַמְּלָאכָה, וְלֹא יְהֵא הָאֵינוֹ יְהוּדִי שְׂכִיר יוֹם - רמג רנב

סעיף ד

אָסוּר לִקְבֹּעַ לְהָאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמְּלָאכָה בְּשַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ קוֹבֵעַ לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהוּא קוֹבֵעַ לוֹ זְמַן שֶׁיִּגָּמֵר הַמְּלָאכָה סָמוּךְ לְאַחַר הַשַּׁבָּת, וְיָדוּעַ כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיִּגְמֹר אֶת הַמְּלָאכָה עַד יוֹם זֶה, אִם לֹא יַעֲשֶׂה גַּם בְּשַׁבָּת, גַּם כֵּן אָסוּר. וְכֵן אִם שׁוֹלֵחַ בְּיָדוֹ אִגֶּרֶת וְאוֹמֵר לוֹ, רְאֵה שֶׁתְּבִיאֵהוּ שָׁמָּה בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְיָדוּעַ כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ שָׁמָּה אֶלָּא אִם כֵּן יֵלֵךְ גַּם בְּשַׁבָּת, גַּם כֵּן אָסוּר. וְכֵן אִם יוֹם הַשּׁוּק הוּא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, אָסוּר לָתֵת לַנָּכְרִי מָעוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֶּׁיִּקְנֶה לוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיָּדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא לִקְנוֹתוֹ כִּי אִם בְּשַׁבָּת. וְכֵן אָסוּר לִתֵּן לוֹ אֵיזֶה דָּבָר לְמָכְרוֹ בְּעִנְיָן זֶה. וְאוּלָם אֹפֶן זֶה שֶׁאֵינוֹ קוֹבֵעַ לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה בַשַׁבָּת, אֵינוֹ אָסוּר, אֶלָּא בַּנּוֹתֵן לוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אֲבָל קוֹדֵם לָכֵן, מֻתָּר לָתֵת לוֹ הַחֵפֶץ לַעֲשׂוֹת אוֹ מָעוֹת לִקְנוֹת, וְטוֹב שֶׁלֹּא לָדוּר כְּלָל בְּעִיר שֶׁיּוֹם הַשּׁוּק הוּא בְּשַׁבָּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֶחְטָא. וְאִם הַשּׁוּק אֵינוֹ בִּשְׁכוּנַת הַיְהוּדִים, אֵין לָחשׁ

סעיף ה

הַמְּלָאכָה לֹא תְהֵא בִּמְחֻבָּר לְקַּרְקַע, כְּגוֹן בִּנְיָן אוֹ עֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה. אֲבָל עֲבוֹדַת הַבִּנְיָן, אָסוּר שֶׁיַּעֲשֶׂה אֵינוֹ יְהוּדִי בַּשַׁבָּת, אַף-עַל-פִּי שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל קָצַץ עִמּוֹ כָּל שְׂכַר הַבִּנְיָן לְגַמְרֵי. וּבִשְׁעַת דְּחָק גָּדוֹל יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם. וַאֲפִלּו לְסַתֵּת אֲבָנִים אוֹלְתַקֵּן קוֹרוֹת לְצֹרֶךְ בִּנְיָן, אִם יָדוּעַ שֶׁהֵמָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַנָּכְרִי עוֹשֶׂה בָּרְחוֹב בִּמְקוֹם פַּרְהֶסְיָא, אָסוּר שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת. וְכֵן עֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה, כְּגוֹן לַחֲרוֹשׁ וְלִקְצוֹר וְכַדּוֹמֶה, אֲפִלּוּ אִם שָׂכַר אֶת הָאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל הַמְּלָאכָה בְּעַד סְכוּם יָדוּעַ וְאֵינוֹ שְׂכִיר יוֹם, אָסוּר. אֲבָל אִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי נוֹטֵל חֵלֶק מִן הַתְּבוּאָה, וְהַמִּנְהָג הוּא כֵּן בְּאוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁהָעוֹבֵד אֶת הָאֲדָמָה נוֹטֵל חֵלֶק בַּתְּבוּאָה, מֻתָּר. וְאִם הַשָּׂדֶה הוּא בְּמָקוֹם רָחוֹק שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל דָּר בְּתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת מִמֶּנּוּ, מֻתָּר גַּם בִּשְׂכִירוּת בִּסְכוּם יָדוּעַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא הָאֵינוֹ יְהוּדִי שְׂכִיר יוֹם

סעיף ו

אִם בָּנָוּ גוֹיִם לְיִשְׂרָאֵל בַּיִת בְּשַׁבָּת בְּאִסוּר,נָכוֹן לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בּוֹ - וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה חִלּוּקֵי דִּינִים

סעיף ז

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׂדֶה אוֹ רֵיחַיִם, מֻתָּר לְהַשְׂכִּירָן לְאֵינוֹ יְהוּדִי, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי עוֹשֶׂה בָהֶם מְלָאכָה בַּשַׁבָּת. אֲבָל מֶרְחָץ אָסוּר לְהַשְׂכִּיר לוֹ. וְאִם הַמֶּרְחָץ אֵינוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּשְׂכִירוּת מֵאֵינוֹ יְהוּדִי, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם אֵיךְ יִנְהַג בּוֹ. וְכֵן מִי שֶׁהוּא מַחְזִיק מֶכֶס פֻּנְדָּק - ווירטסהויז, מִלְבָּנָה - ציגעל הוטע" בֵּית-יְצִיקָה לִזְכוּכִית - גלאז הוטטע וְכַדּוֹמֶה, צָרִיךְ שְׁאֵלַת חָכָם אֵיךְ יִנְהַג בָּהֶם - רמ"ג רמ"ד

סעיף ח

בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר לְהַנִּיחַ לְאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלָאכָה בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ מְשָׁרֵת אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ צְרִיכִין לִמְחוֹת בּוֹ - רנב שה

סעיף ט

אֻמָּן אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁעָשָׂה מַלְבּוּשׁ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְהֵבִיאוּ לוֹ בַּשַׁבָּת, מֻתָּר לְלָבְשׁוֹ. וְאִם יָדוּעַ שֶׁגְּמָרוֹ בְּשַׁבָּת, אֵין לְלָבְשׁוֹ כִּי אִם לְצֹרֶךְ גָּדוֹל. אֲבָל אָסוּר לִקַּח כֵּלִים וּמַלְבּוּשִׁים מִבֵּית הָאֻמָּן, אֲפִלּוּ מֵאֻמָּן יִשְׂרָאֵל בַּשַׁבָּת וְיוֹם- טוֹב. וְאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁאֵינוֹ אֻמָּן, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲנוּת שֶׁמּוֹכֵר מִנְעָלִים וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל הַמַּכִּירוֹ לִקַּח מִמֶּנּוּ בַּשַׁבָּת וּלְנָעֳלָם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקְצֹץ עִמּוֹ דְּמֵי הַמִּקָח, וְגַם לֹא יִהְיוּ דְּבָרִים שֶׁהוּבְאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם - רנ"ב

סעיף י

כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶם מְלָאכָה, כְּגוֹן מַחְרֵשָׁה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, אָסוּר לְהַשְׂכִּיר לְאֵינוֹ יְהוּדִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְאַף -עַל- פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְצֻוִּים עַל שְׁבִיתַת כֵּלִים, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא נוֹטֵל שָׂכָר וְהִשְׂכִּירוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִחְזֵי כְּאִלּוּ הָאֵינוֹ יְהודִי הוּא שְׁלוּחוֹ. וּבְיוֹם ה' מֻתָּר לוֹ לְהַשְׂכִּירוֹ. וּלְהַשְׁאִיל לוֹ, מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶם מְלָאכָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּקְחֵם הָאֵינוֹ יְהוּדִי מִבֵּיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל קֹדֶם הַכְנָסַת שַׁבָּת. אֲפִלּוּ אִם מַתְנֶה עִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁהוּא יַשְׁאִיל לוֹ עֲבוּר זֹאת כֵּלָיו בְּפַעַם אַחֶרֶת, מֻתָּר, וְלֹא אָמְרֵינָן בְּכִי הַאי גַּוְנָא דַּהֲוֵי כִּשְׂכִירוּת. וְכֵן לְהַשְׂכִּיר לוֹ כֵּלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶם מְלָאכָה, מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּשֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי מוֹצִיאָם קֹדֶם שַׁבָּת - רמ"ו

סעיף יא

הָא דְּמֻתָּר לְהַשְׂכִּיר כֵּלִים לְאֵינוֹ יְהוּדִי בָּאֳפָנִים הַנִּזְכָּרִים, דַּוְקָא כְּשֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל שְׂכַר שַׁבָּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֶלָּא בְּהַבְלָעָה תּוֹךְ שְׁאָר יָמִים, כְּגוֹן שֶׁמַּשְׂכִּיר לְחֹדֶשׁ אוֹ לְשָׁבוּעַ, וְאוֹמֵר לוֹ: בְּעַד כָּל שָׁבוּעַ אוֹ בְּעַד כָּל חֹדֶשׁ תִּתֵּן לִי כָּךְ וְכָךְ, אוֹ אֲפִלּוּ בְּעַד כָּל בּ' יָמִים אוֹ כָּל גּ' יָמִים. אֲבָל שְׂכַר שַׁבָּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אָסוּר לִטּוֹל. אֲפִלּוּ הִשְׂכִּיר לוֹ לְשָׁנָה וְחוֹשְׁבִים יָמִים נִפְרָדִים, שֶׁאוֹמֵר: אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ לְשָׁנָה אוֹ לְחֹדֶשׁ, וּבְעַד כָּל יוֹם וָיוֹם תִּתֵּן לִי כָּךְ וְכָךְ, אַף-עַל- פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ מְשַׁלֵּם הָאֵינוֹ יְהוּדִי בְּעַד כָּל הַיָּמִים בְּבַת אַחַת, אָסוּר לִטּוֹל שָׂכָר הַמַּגִּיעַ לַשַׁבָּתוֹת, כֵּיוָן שֶׁמְחַשְּׁבִין יָמִים נִפְרָדִים. וְאָסוּר לִטֹּל שְׂכַר שַׁבָּת שֶׁלֹּא בְּהַבְלָעָה, אֲפִלּוּ בְּעַד כֵּלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן מְלָאכָה, וַאֲפִלּו בְּעַד חֶדֶר לָדוּר בּוֹ - רמו מו. וְאִסּוּר שְׂכַר שַׁבָּת הוּא בֵּין מֵאֵינוֹ יְהוּדִי בֵּין מִיִּשְׂרָאֵל