צדקת הצדיק/קצ
[קצ] העין והלב הם סרסורי העבירה, כמ"ש בירוש' דברכות (פ"א ה"ה) וכן סרסורים לטוב, כמ"ש שם אם את יהיב עינא ולבא לי אנא כו'. והם ב' מדריגות דראי' וידיעה הנ"ל אות קפ"ט. ועז"א שלח אורך ואמתך המה וגו'. דעיקר הראי' הוא האור. והם מדרגת יעקב ויוסף אמת ליעקב ואור זרוע לצדיק, ולכן א' ביוסף (ברכות כ.) עין שלא כו' אין עין הרע כו'. והוא אמר בשבטים נותנין עיניהם כו'. וסבור דשוריינא דעינא בלבא, כדאי' (ע"ז כח:) וכן אמרו (תענית כד.) כלה שעיניה כו' כל גופה כו'. אך באמת העיקר הלב, כמ"ש מכל משמר וגו' תוצאות חיים. שבו עיקר החיות והדביקות באלהים חיים, ובזה יעקב אע"ה מטתו שלימה וכולו זרע אמת. ובלשון חכמים עין יפה ועין טובה, ר"ל נדיבות הלב ושאינו מקנא, וכן בלשון הכתוב טוב עין וגו' כי נתן וגו'. וההיפוך עין רע ובלשון הכתוב רע עין, וזה החסרון הוא בזרעא דיוסף דייקא, כמ"ש אפרים לא יקנא וגו'. כי שורש יוסף ירא חטא, שזהו שמירת העין והוא אותיות ראי"ה, כטעם מחוי להו יצחק הקב"ה בעיניהו (שבת פט:). שזה מכח יצחק וממדתו. והנדיבות הוא ממדת האהבה חסד לאברהם שהוא ממש ההיפך, וא"כ אדרבא הם עיניהם יפות ובעלי עין טובה יותר ממנו: