צדקת הצדיק/קכה
[קכה] צדקה לעניים גם כן מועיל לתקן עון הוצאת זרע לבטלה, ובכלל לכל מה שאמרו ז"ל "חייב מיתה" מועיל צדקה, כמ"ש דברי־תורהציל ממות" (משלי י ב). וכמשאז"ל פ"ק דב"ב (יא.) ולעון זה ביחוד, דע"י שמחי' נפשות. ואמרו ז"ל שם: "כל המקיים נפש אחת מישראל, כאלו קיים עולם מלא". ובכלל העולם גם כן אותם נפשות עשוקות. מחיים ממש. ובלבד שיהיה לעני הגון, דבלאו הכי אין מועיל דהוא קצת מעין דוגמא דחטאו, שמשפיע חיים למי שאין ראוי, וכמ"ש בירמיה שקילל לאנשי ענתות: "ויהיו מוכשלים לפניך, בעת אפך עשה בהם". הכשילם בבני־אדם שאינם מהוגנים, כדאי' ספ"ק דב"ק. והיינו כי הם החטיאו לירמיה בהוצאת זרע לבטלה, כנודע, כמ"ש (באהע"ז סי' א' בח"מ סק"ו) [ואולי זה גם כן בכלל כי כרו שוחה וגו' עיין שם בב"ק. אלא שה' יתברך חשב מחשבות לבלתי יהיה לבטלה ונולד מזה בן סירא, כדאיתא שם. ולכך בן סירא הי' כלול טוב ורע, כדאיתא פרק חלק (סנהדרין ק:). דהוא מספרים חיצונים, ומילתא מעליותא דאית ביה דרשינן עיין שם. וכן בב"ק (צב:) קראוהו כתובים, כי באמת היתה נפש יקרה רק דיצאה לחיצונים ומשם נלקחה, ואכ"מ] וקיללה שיכשלו במדה כנגד מדה, דלא רצה לקללם שיכשלו בחטאו, דזה גורם רעה לכל כנודע בזוהר משא"כ בזה. והנה דבר זה אין ביד האדם לידע כלל, עי' בכתובות (סח.) וכן אמרינן בסוכה (מט:) שמא תאמר כל הבא לקפוץ קופץ, תלמוד לומר מה יקר חסדך. ובבר"ר (פ' סא) דרשו פסוק ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע וגו'. על נתינת צדקה שאין יודע איזה יכשר, רק מי ששב כראוי ומבקש רחמי שמים שיתוקן חטאו מכל וכל אז ה' יתברך מזמין לו כראוי: