צדקת הצדיק/קכו
[קכו] מאן דמזכי לחייביא מועיל גם כן לתקן זה[1], שהוא נקרא לוקח נפשות, וכמשז"ל על פסוק "ואת הנפש אשר עשו בחרן" (בראשית יב ה), שהוא כאלו עשאם, ונפש משיב את הנפש [ומעון דהוצאת זרע לבטלה כשנעשו מזדונות זכיות, ואותם נפשות נלקחים לקדושה, מוסיף שפע גדול. ונמצא דהיה מזכה לחייביא בזה. וחטאו ממש מעין דוגמא דתיקונו, ועל זה אמרינן (סנהדרין ע:): בדבר שקלקלו – בו נתקנו. וע"ל אות ק"כ דעל זה מגיע עונש זה, ובודאי אין ה' יתברך מגלגל חובה על־ידי זכאי, רק זכות. רק הוא באמת כענין "שכר מצוה – מצוה" (אבות ד ב), דגם בזה הוא מזכה לחייביא על־ידי התשובה. ודכותיה על־ידי מכשלה בדברי־תורה בא קרי, כמש"ל אות ק"ו. ועל־ידו התיקון, כמש"ל אות קט"ז], ולכן אמר דוד המלך ע"ה באותו מזמור: "אלמדה פושעים דרכיך" וגו', רק הקדים: "השיבה לי ששון ישעך", כי אי אפשר לחייב לזכות את החייב, ואמרינן: "יבוא טהור ויכפר על הטהור", ואמרינן (שבת לב.): "מגלגלין זכות על־ידי זכאי", רק צריך מקודם תשובה ורחמים שישיב לו ה' יתברך רוח קדושה שבנפש הישראלי, ואז אחר־כך לתקן הקודם ולהוציא נפשות עשוקות יוכל על־ידי־זה ד"אלמדה" וגו'. [ופעמים אותן חייביא הם אותם נפשות עצמן, ולכך נזדמנו לידו דייקא לתקנם. ועיין ר"פ כל היד, המשחקין בתינוקת ומקבלי גרים. זה בא מזה, כי הם גם כן אותם נפשות, כידוע, ואכ"מ]:
- ^ פירוש, עוון דהוצאת זרע לבטלה