צדקת הצדיק/קכז
סימן לתשובה גמורה ושנתקבלה תשובתו על עון זה דהוז"ל ובכלל קלקול הברית, הוא כאשר נפתחו לפניו מראות האלהים. ר"ל שרואה ומכיר שהש"י נכחו, שדבר זה נקרא אצל דוד המע"ה רוח קדשך וששון ישעך. כי א' בב"ר ר"פ וירא ע"פ מבשרי אחזה אלוה. דלשמירת ברית בשר תיכף מגיע מחזה וירא וגו'. והנה בעל תשובה איתא בזוהר חיי קכ"ט סע"א, דבשעתא חדא ברגעא חדא זוכה לכל המדרגות. [ושמעתי בשם הר"ב ז"ל כי דבר זה מיגיעת רשב"י ע"ה] ודבר זה עקרו על בע"ת מעון קלקול הברית, כדאי' בע"ז (יז.) על ראב"ד, ובלא"ה סתם תשובה בעון זה כדמשמע בפ' יוה"כ (פו:), ה"ד בע"ת מחוי כו' באותה אשה. וכשמתקן על־ידי התשובה הראוי' [שהוא שלעולם לא יחזור לדבר זה אפי' יעבור עליו מה, והיינו שיעיד עליו יוצר בראשית על כך כלשון הרמב"מ בהל' תשובה, שהגיע תשובתו לכך] אז תיכף מגיע לו הראי' הראוי' לשומר הברית כנ"ל [ור"א בן דורדייא בע"ז שם שמת תיכף, הא אז"ל (פרדר"א פ' לד) ע"פ כי לא יראני וגו'. הא בשעת מיתתו רואה, והיא הראי' שזכה לה ואח"כ מת, כי הי' מחויב מיתת ב"ד, ודין ד' מיתות לא בטלו, כי ממיתת ב"ד לא מהני כופר, כמ"ש לא תקחו וגו' ואין שום פדיון ותיקון מועיל, משא"כ למיתה בידי שמים. ואמנם חז"ל המציאו כמה עצות והצלות גם להמיתת ב"ד ואכ"מ. וא' שם בכה ר' יש קונה כו'. כי א' יפה שעה א' בתשובה ומע"ט כו'. וגם זה הוא לעונש מה שקנה עולמו בשעה א' והוצרך תיכף לילך לחיי עוה"ב, גם זה מכלל עונשיו]: