צדקת הצדיק/קכא
בכל התורה כולה לא נזכר בפירוש עון דהוצאת זרע לבטלה, רק נזכר שנענשו דור המבול וער ועונן, (וידוע דער הוא ניצוץ משיח, שירד פעם ראשון לעולם ובא לתקן עון דדור המבול, עיין מ"ש לעיל אות ק"ט וקי"א]. כי לא היה אפשר לכתוב האיסור בפירוש, מאחר שה' יתברך יסד בטבע העולם שיארע זה גם כן לאדם באונס, ויהיה צעקה גדולה על מה עשה ה' ככה לנו להכשילנו.
רק הניחה תורה דבר זה ללמוד דבר זה ממצוות בני נח דמודבק באשתו, כמו דמיעטיה אשת חבירו, הכי נמצי כל שלא באשתו. וכל מצות בני נח הוא מכלל דרך ארץ שקדמו לתורה, וכן דבר זה גם כן מדרך־ארץ, דיש לידע מעצמו שאינו מדרך־ארץ לעשות כן, וכל הבעלי־חיים אין עושים כן, ואין לצאת מישוב העולם. [ובזה יובן מ"ש בפרק מי שמתו (ברכות כב.) דב"ק שונה בהלכות דרך ארץ, ואכ"מ]. והנה דרך־ארץ קדמה לתורה. ובתדבא"ר רפ"א. נקרא דרך־ארץ "דרך עץ החיים", עיין שם[1]. [ולכך נקרא פרי צדיק דייקא "עץ חיים"] ומי שאינו בדרך־ארץ אי־אפשר להגיע:
- ^ לשמור את דרך, זו דרך ארץ. עץ החיים, מלמד שדרך ארץ קדמה לעץ החיים.