צדקת הצדיק/קכ
[קכ] מי שמזכה לחייביא אי־אפשר שלא ידבק בו מאומה. וכידוע המשל על זה ממי שגורף ביבין [ובזה יובן צחות לשון רז"ל (מ"ר ר"פ וארא): נוח היה לשלמה להיות גורף ביבין כו'; עיין שם במדרש. [אבל בגמ' דשבת נ"ו ב' אי' שמש לד"א והכל אחד, ואכ"מ], רוצה לומר: שהוא לא רצה להוכיחן ולהיות גורף ביבין, שלא ידבק בו מאומה, ובאמת כל מי שיש בידו למחות כו'. ונדבק בו הכל] ועל־ידי־זה בא לראיית קרי, כמ"ש בשבת (קכז:) באותו חסיד מפני טורח הדרך לפדות אותה ריבה. דאיתא באדר"נ (פ"ח) שהטביל לריבה מפני שאכלה איסורים והיה מזכה לחייביא, מה שאין כן אלישע שא' עליו סנהדרין (קז:) שהיה מדחה בב' ידים, נאמר עליו בברכות (י:) שלא ראה קרי מימיו. ואמרינן שם בסנהדרין דאין להיות כאלישע רק הקירוב יותר בחוזק מן הדחוי, שהוא בימין. ואמרינן תיכף אחר־כך שם דגם היצר כן יהיה "שמאל דוחה וימין מקרבת", מה שאין כן באלישע – היה גם ימין דוחה. ואף שאמרינן בב"ר (פר' ט): "טוב מאוד" – זה יצר־הרע, ידוע דהכל לפי מה שהוא אדם, ויש מדתו לאכפייא ולהיות דוחה לגמרי, ויש מדתו לאהפכא: