צדקת הצדיק/פג
[פג] כמו שיש בקניני העולם הזה פעמים שאדם מוצא מציאה הון רב או זוכה בגורל לאטע"ריע לוטו ומתעשר בלא שום יגיעה, כך יש גם כן בקניני עולם הבא. [הגם שא' פ"ק דמגילה (ו.): "לא יגעת ומצאת – אל תאמין". הא אסקי' שם "ה"מ כו' אבל לאוקמי גירסא סייעתא מן שמיא"[1]. ובוודאי לא קאי רק איגעת ולא מצאת לחוד, שהרי מדה טובה מרובה, ואם אפשר יגעת ולא מצאת, כל שכן דאפשר לא יגעת ומצאת על־ידי סייעתא דשמיא].
וכענין "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" (בראשית ו, ח) – ואמרו ז"ל (בב"ר פ' כט): "הוא מצא, אבל הקב"ה לא מצא", היינו: כי פעמים אדם זוכה בלא שום יגיעה שהוא שמור מן העבירה ונקרא "צדיק", וזהו מדרגת נח [שמדה כנגד מדה היה שמור מן הפורעניות],
ופעמים אדם זוכה להשיג השגות מידיעת ה' יתברך ואורו, וזהו מציאת ישראל שהקב"ה מצא, שבזה מיוחס גם כן המציאה למעלה, כי יותר מה שעגל כו'[2]. כמש"ל כמ"ש לעיל. אות ע"ט. ומציאה – אמרו רז"ל (סנהדרין צז.) שאינה באה אלא בהיסח־הדעת; אבל מי שיושב ומצפה לכך, לא ימצא לעולם. ומכל מקום מצינו בדרז"ל (ב"מ יב:) שוכר פועל ללקט מציאות, והם בדברים קטנים וגם בדברים גדולים, כמו: יהיב ד' זוזי לספונאי בר"ע ורב גמדא, בנדרים דף נ'[3]:
- ^ ואמר ר' יצחק אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן, לא יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתי ומצאתי תאמן. הני מילי בדברי תורה אבל במשא ומתן סייעתא הוא מן שמיא, ולדברי תורה לא אמרן אלא לחדודי אבל לאוקמי גירסא סייעתא מן שמיא היא.
- ^ (פסחים קיב, א) יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק.
- ^ מן שית מילי איעתר רבי עקיבא וכו', ומן גווזא, דזימנא חדא יהיב ארבעה זוזי לספונאי, אמר להו אייתי לי מדעם ולא אשכחו אלא גווזא על כיף ימא, אתיוה ליה אמרו ליה עביד מרנא עליה, אישתכח דהוה מלי דינרי, דזימנא חדא טבעת ספינתא וכולי עיסקא הוה מחית בההוא גווזא ואישתכח בההוא זימנא דמן דסרוקיתא ומן מטרוניתא ומן אשתו של טורנוסרופוס ומן קטיעא בר שלום. רב גמדא יהיב ד' זוזי לספונאי לאתויי בהון מידעם, לא אשכחו אתיוה ליה בהון קופא, אישתמיט על לחרתא חפרו בתריה אשכחוה דרביע על מרגלייתא, אייתינון ליה כולהון.