פרקי דרבי אליעזר פרק כז
<< · פרקי דרבי אליעזר · פרק כז · >>
פרק שבעה ועשרים
[עריכה]- נסיון הששי באו עליו כל המלכים להרגו, אמרו נתחיל ראשון בבן אחיו ואחר כך נתחיל בו, ובשביל לוט לקחו את כל רכוש סדום ועמורה, שנ' ויקחו את לוט ורכושו. ובא מיכאל והגיד לאברהם, שנ' ויבא הפליט ויגד לאברם העברי. מיכאל שרו של עולם הוא מגיד, שנ' גם במדעך מלך אל תקלל כי עוף השמים יוליך הכל ובעל כנפים יגיד דבר, ולמה נקרא שמו פליט, שבשעה שהוריד הב"ה סמאל ואת כת שלו ממקום קדושתו מן השמים אחז בכנפיו של מיכאל להפילו עמו ופלטו הב"ה מידו לפיכך נקרא שמו פליט ועליו אמר יחזקאל בא אלי הפליט מירושלם הכתה העיר וכו' השכים אברהם בבקר ולקח את שלשת תלמידיו עמו ענר אשכול וממרא ואת אליעזר עבדו עמם ורדף אחריהם עד דן זו פעמים שנ' וירדוף עד דן ושם נתעכב הצדיק ששם נאמר לו אברהם תהי יודע שמבני בניך עתידים לעבוד ע"ז שם שנ' ויעש שני עגלי זהב ויעש את האחד בבית אל ואת האחד בדן ושם הניח את שלשה תלמידיו ולקח את עבדו אליעזר שבמניין שמו שמנה עשר ושלש מאות וירדוף אחריהם עד משמאל לדמשק שנא' וירדפם עד חובה שמואל הקטן אומ' שם נחלקה הלילה שיצאו ישראל ממצרים הוא הלילה שהכה הב"ה את בכורי מצרים הוא הלילה שהכה אברהם את המלאכים ואת מחניהם עמם שנ' ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו הלל הזקן אומ' לקח אברהם את כל רכוש סדום ועמורה ואת כל רכושו של לוט בן אחיו וחזר לשלום ולא נעדר לו אפי' אדם אחד שנ' וישב את הרכוש וגם את לוט ורכושו וכו' ר' מאיר אומ' אברהם התחיל ראשון לעשר לקח המעשר מכל מה שהשיב מן הרכוש של סדום ועמורה ואת כל מעשר רכוש לוט בן אחיו ונתן לשם בן נח שנ' ויתן לו מעשר מכל יצא שם בן נח לקראתו וראה את כל המעשים שעשה ואת כל הרכוש שהשיב והיה תמה בלבו התחיל מהלל ומפאר ומשבח לשם עליון ואומר ברוך אל עליון אשר מגן צריך עמד אברהם והיה מתפלל לפני הב"ה ואמ' רבון כל העלמים לא בכח ידי ולא בכח ימיני עשיתי את כל אלה אלא בכח ימינך שאתה מגן לי בעולם הזה ובעולם הבא שנ' ואתה ה' מגן בעדי בעולם הזה כבודי ומרים ראשי לעולם הבא וענו העליונים ואמרו מגן אברהם
פירושים
[עריכה]נתחיל ראשון בבן אחיו ואח"כ נתחיל בו. נראה דכונתן בזה אע"ג דשר המלחמה כנגדם הוא אברהם והיה ראוי דעליו יבואו תחילה כמו ענין אחאב כשהלך עמו יהושפט אלא עלה בדעתם בראותם שהרן לא ניצול מכבשן האש ואברהם ניצול והם מסופקים דמן האש הצילו ה' איך מיד בעל בחירה לא יצילהו ועכ"ז בפחדא יתבי ואברהם להציל ללוט בא לכן אמרו נתחיל בבן אחיו ל"א בלוט לרמוז דזה ן' אחיו שלא ניצול מהאש דאנו יכולים לו בודאי כמו אביו שלא ניצול ואם אנו כובשים אותו ולא בא מיד אברהם להצילו אזי נתאמץ בכח לבא על אברהם ג"כ ודוק.
יצא שם בן נח לקראתו התחיל מהלל ומשבח ומפאר לשם בוראו ואומר וברוך לאל עליון אשר מגן צריך. הוא חידוש דהיה אבל על בנו שהרגו אברהם במלחמה ועכ"ז נתן הודאה על זה בשעת חימום לקיים ועל הטובה מעין הרעה ודוק