פרקי דרבי אליעזר פרק כח

<< · פרקי דרבי אליעזר · פרק כח · >>

פרק שמונה ועשרים מהדורת ונציה ה'ש"ד 1544

הנסיון השביעי, אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם (בראשית טו). לכל הנביאים היה נראה בחזון הלילה, ולאברהם בחזון ובמראה, בחזון מנין, שנאמר במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך בעולם הזה, שכרך הרבה מאד בעולם הבא. אמר לו אברם אל תירא שאני מגנת לך בכל מקום שאתה הולך כתריס לפני הפורענות, ונותן לך שכר טוב בעולם הזה ולעולם הבא, שנאמר שכרך הרבה מאד. ובמראה מנין שנאמר וירא אליו ה' (בראשית יח). ר' יהודה אומר אותו הלילה שנגלה הקב"ה על אברהם אבינו, הוא ליל הפסח, והוציא אותו לחוץ ואמר לו, יש בך כח לספור כל צבא השמים, אמר אברהם לפניו, וכי יש מספר לגדודיך, אמר לו כך (לא) יספר זרעך מרב, שנאמר ויאמר לו כה יהיה זרעך (בראשית טו). רבי עקיבא אומר, הראה הקב"ה לאברהם אבינו בין הבתרים מלכיות מושלין ואובדין, שנאמר ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת וכו'. זו מלכות רביעית שהיא מלכות אדום שהיא כעגלה דשה. ועז מושלשת זו מלכות יון (מכחישי ה'), שנאמר וצפיר העזים הגדיל עד מאד (דניאל ח). ואיל משולש זו מלכות מדי ופרס, (שנאמר ואיל בעל הקרנים אשר ראיתי מלכי מדי ופרס). ותור אלו בני ישמעאל, לא נאמר תור זה בלשון תורה אלא בלשון ארמית תור זה השור, כשיצמיד שור זכר עם נקבה, יפתחו וישדדו את כל העמקים. (כדין אמר חיותא רביעתא). וגוזל אלו ישראל שנמשלו כגוזל, שנאמר יונתי בחגוי הסלע. וכתוב אחד אומר אחת היא יונתי תמתי. רבי אחא בן יעקב אומר לא נאמר לשון זה משולשת אלא גבורי כח, שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק (קהלת ד'). ר' משרשיא אומר משולשת, משולשים יהיו, שלשה פעמים עתידים למשול בארץ ישראל, פעם ראשונה כל אחד ואחד בפני עצמו, פעם שנייה בשנים שנים. פעם שלישית כלם כאחת להלחם עם בן דוד, שנאמר יתיצבו מלכי ארץ וגו'. ר' יהושע אומר, לקח אברהם חרבו ובתר אותם כל אחד ואחד לשנים, שנאמר ויבתר אותם בתווך. אלולי לא בתר אברהם, לא היה העולם יכול לעמוד, הואיל ובתר אותם, התיש את כחם והקריב כל בתר ובתר לקראת רעהו, שנאמר ויתן איש בתרו לקראת רעהו. וגוזל בן יונה הניח חיים, שנאמר ואת הצפור לא בתר. מכאן אתה למד שאין לך צפור בתורה אלא בן יונה בלבד, ירד העיט עליהם לפרדן ולאבדן, ואין העיט זה אלא בן דוד שנמשל כעיט, שנאמר העיט צבוע נחלתי לי וכו' (ירמיה יב). כצאת השמש היה אברהם יושב ומניף עליהם בסודרו, כדי שלא ימשול בהם העיט עד שבא הערב. רבי אלעזר בן עזריה אומר, מכאן אתה למד שאין מושלן של ארבע מלכיות הללו אלא יום אחד מיומו של הקב"ה, אמר לו ר' אלעזר בן ערך, ודאי כדבריך, שנאמר נתנני שוממה כל היום דוה (איכה א). חוץ משתי ידות שעה, תדע לך שהוא כן, בא וראה כשהחמה נוטה במערב שתי ידות, תשש אורו ואין נוגה לו, וכן עד שלא יבא הערב, יצמח בן דוד אורן של ישראל, שנאמר והיה לעת ערב יהיה אור (זכריה י"ד). עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב"ה, כדי שלא ישתעבדו בניו בארבע מלכיות הללו, ונפלה עליו שנת תרדמה ויישן, שנאמר ותרדמה נפלה על אברם. וכי אדם שוכב וישן ויוכל להתפלל אלא ללמדך שהיה אברם שוכב וישן מכח התפלה, כדי שיעברו בניו על ארבעה מלכיות האלו, שנאמר והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו. אימה זו מלכיות רביעית דכתיב בה דחילה ואימתני ותקיפא (דניאל ז). חשכה זו מלכות (יון) מכחישי ה', שהחשיכה עיניהם של ישראל מכל מצוה שבתורה, גדולה זו מלכות פרס ומדי, שגדלה למכור את ישראל בחנם, נופלת זו מלכות בבל, שבידם נפלה עטרת ישראל. עליו אלו בני ישמעאל, שעליהם בן דוד יצמח, שנאמר אויביו אלביש בשת (תהלים קלב). ר' עזריה אומר לא נבראו מלכיות האלו אלא עצים לגיהנם, שנאמר והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר (בראשית טו). ואין תנור אלא גיהנם שנמשלה כתנור, שנאמר נאום ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם (ישעיה לא):

פירושים

פר אחד

הראו הקב"ה לאברהם מלכיות מושלין ואובדין. כלשון הזה איתא לקמן ביעקב בפ' ל"ה אלא דשם תוכ"ד [תוך כדי דיבור] אמרו והראו מלכות עולה ואינו יורד והכי איתא במד"ר שם והם ב' ראיות הפכיות.

ומ"ש ר' עזריה לא נבראו מלכיות אלא עצים וכו'. עיניך תראנה בסו"ס רו"ח ח"ב ע"ש.